מהו הסכם טרום נישואין ולמה חשוב לחתום עליו?

הסכם טרום נישואין נערך בין בני זוג המעוניינים למסד את הקשר במוסד הרבנות והוא נחתם לפני חתונתם. מטרתו של ההסכם היא להסדיר עניינים שונים בחיים המשותפים במהלך חיי הנישואין ובעיקר במקרה של פרידה וגירושין, והוא יכול לעסוק בשיעור דמי מזונות לאישה ולילדים, קביעת משמורת על הילדים, אופן ומועד חלוקת רכוש, מנגנון למניעת סרבנות גט וכדומה.

בדרך כלל הצדדים חותמים על ההסכם כדי להקטין את הסיכון של הפגיעה במקרה של סיום הקשר. ההסכם כולל ענייני כספים ורכוש של בני הזוג טרם הנישואין, ונוגע להחלטות על רמת הוצאות לסיוע לילדים, הסכמה לגבי משמורת ילדים קיימים או עתידיים, מנגנון להסדרת מחלוקות בנושא רכוש המאפשר לבני הזוג להתנות על חוק יחסי ממון, או לפרט את הנכסים שהביאו עמם לקשר הזוגי.

ההסכם יכול להגדיר את זכויותיהם וחובותיהם של בני הזוג במהלך חיי הנישואין, ולמנוע את תופעת סרבנות גט, לעומת הכתובה שלא מתייחסת כלל לסרבנות. ניתן לקבוע מנגנון באמצעות התניית הקנס הכספי בקבלת מרות בית הדין הרבני ובתנאים נוספים שמבטיחים את כשרותו של מתן הגט. כמו כן, ניתן לקבוע התחייבות הדדית, שלפיה, אם אחד מהצדדים יהיה מעוניין בסיומו של הקשר, השני לא יעמוד בדרכו ולא יסרב למתן גט.

מהו התוקף המשפטי של הסכם טרום נישואין?

הסכם טרום נישואין שעוסק בענייני כספים ורכוש מקבל תוקף משפטי רק לאחר שבני הזוג חתמו עליו וקיבלו אישור על החתימה באופן פורמלי, מול נוטריון, רושם הנישואין במועצה הדתית שבה נרשמו לנישואין, בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. כך שחתימה רק בפני עורך החופה אינה מעניקה לו תוקף.

כאשר מדובר בהסכם שלא כולל התייחסות לענייני כספים ורכוש, אין צורך לקבל אישור אצל גורם מוסמך, והוא תקף גם ללא אישור זה. אולם כדי להעניק לו תוקף של פסק דין, יש צורך באישור. לאחר הנישואין ניתן לאשר את ההסכם בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין דתי המוסמך לדון בענייני הנישואין והגירושין של הצדדים.

אישור הסכם טרום נישואין אצל נוטריון או בית משפט

הסכם טרום נישואין חתום בעל תוקף משפטי של הסכם גירושין, על כן, כאשר בני זוג אשר מבקשים הכרה חוקית של ידועים בציבור, הם יכולים לערוך הסכם מסוג זה, ובאמצעותו לקבל הכרה כידועים בציבור מטעם המדינה.

ניתן לערער על ההחלטה לאשר או לא לאשר הסכם טרום נישואין, זאת כאשר לא מולאו דרישות החוק, או כאשר הרשות לא וידאה כי בני הזוג ערכו את ההסכם בהסכמה חופשית ולפני החתימה הבינו את משמעותו ותוצאותיו. ערעור על פסק דין של בית דין רבני אזורי, יש להגיש לבית דין רבני הגדול בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, וערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה, יש להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים ממועד קבלת פסק הדין.