אחד הכלים העיקריים לטיפול בעקרות בקרב נשים וגברים הוא הפריה חוץ גופית, אשר במסגרתה הזרע מפרה את הביצית מחוץ לגוף האישה ולאחר מכן הביצית המופרית מועברת לרחם, ושם מתפתח ההריון, כמו כל הריון רגיל.
טיפולי הפריה חוץ גופית כלולים בסל הבריאות לצורך הולדת ילד ראשון ושני. על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הזכאות לטיפולי הפריה חוץ גופית ניתנת לאישה שאין לה ילדים עד גיל 45, או לבני זוג ללא ילדים לצורך הולדת ילד ראשון או שני. טיפולי הפוריות משולמים על ידי קופת החולים שבהן מבוטחת האישה, גם כאשר הגבר מהווה את הסיבה לאי פוריות.
מי זכאי למימון של קופת חולים?
הזכאות למימון טיפולי IVF מטעם קופת חולים ניתנת לבני זוג שאין להם ילדים בנישואיהם הנוכחיים, לבני זוג בפרק ב' הרוצים להביא לעולם ילד משותף, גם אם יש להם ילדים מנישואים קודמים, לאישה ללא ילדים המעוניינת להקים משפחה חד הורית, או ללדת מזרעו של גבר שאינו בן זוגה, ומטופלים אשר עוברים תהליך אבחון גנטי טרום השרשתי.
גילה של אישה שבביציותיה נעשה טיפול הפריה חוץ גופית יכול לנוע בין 18 ל- 45, ובמקרה של תרומת ביצית, היא זכאית לקבל טיפול עד גיל 54. האישה זכאית לקבל טיפולי פוריות במסגרת סל הבריאות, עד הולדת שני ילדים, ובמקרה שכתוצאה מהטיפול נולדו תאומים, היא תיחשב כמי שמיצתה את זכותה.
הסכמה מדעת לביצוע הפריה חוץ גופית
כדי לממש את הזכות לטיפולי הפריה חוץ גופית, על המבקשים לפנות למומחה פוריות מטעם קופת חולים כדי לקבל הפניה לטיפולים, ולקבל אישור של ועדת הפוריות בקופת חולים שאליה שייכת המבוטחת. עם מתן האישור ניתן לפנות לאחת מיחידות ההפריה החוץ גופית שבבתי החולים הציבוריים, באמצעות טופס התחייבות מקופת חולים.
רק לאחר שהרופא האחראי הסביר לבני הזוג את משמעות ההפריה והתוצאות העשויות לנבוע ממנה, והתקבלה הסכמה מדעת של כל אחד מהם בנפרד, ניתן להתחיל בהליך הפריה חוץ גופית. במקרה של הפריית אישה נשואה יש לקבל את הסכמתו של בעלה, ובהפריה של אישה באמצעות זרע של מי שאינו בן זוגה, המבקשת להביא ילד בהורות משותפת ללא קשר זוגי, יש לערוך הסכם בין הצדדים, העונה על דרישות החוק.
מחזורי טיפולי הפריה חוץ גופית בסל השירותים
תהליך ההפריה החוץ גופית מתחלקים לשלושה שלבים עיקריים: הראשון, טיפול הורמונלי להשראת ביוץ. השני, טיפול לשאיבת ביציות, הפרייתן והחזרת עוברים מופרים. והשלישי, טיפול להפשרת עובר קפוא והחזרתו לרחם. מחזורי הטיפול בהפריה חוץ גופית מתבצעים על פי שיקולים רפואיים לנשים שמלאו להן 39 שנים ומעלה, כאשר לנשים שמלאו להן 42 לא ניתן לבצע יותר משלושה מחזורי IVF עוקבים, שלא הגיעו לשלב החזרת עוברים. במקרה שמתבצעת החזרת עוברים, תתחיל הספירה מחדש.
לאחר ארבעה מחזורי טיפול עוקבים, ללא שלב החזרת עוברים, או לאחר שמונה מחזורי IVF ללא הריון קליני, נערך דיון של הצוות הרפואי עם עובדת סוציאלית. הדיון מתייחס לכלל טיפולי הפוריות שבוצעו, הסיבות לכישלון והצעות לגבי המשך הטיפול. התכנית להמשך הטיפולים תקבע בהתאם למסקנות הדיון.
