ישנם מקרים בהם גם בין בני זוג ידועים בציבור ייתכן ותקום חובת תשלום מזונות אישה אשר הינה חובה המוטלת על בעל כלפי אשתו מכוח הדין האישי. חובה זו קיימת כל אימת שקיימים קשרי משפחה בין בעל לאשתו. במקרים בהם בני זוג הינם ידועים בציבור, בית המשפט בוחן את נסיבות הקשר בין השניים ובמצבים מסוימים נקבעים מזונות אזרחיים גם עבור הידועה בציבור.
סקירת ההלכה המשפטית בעניין מזונות ידועה בציבור מעלה כי בתחילת הדרך הייתה זכות זו יכולה להישען על דוקטרינה הסכמית בין הצדדים – דהיינו, הסכם מפורש כגון הסכם ממון או הסכם לחיים משותפים. פסיקה מאוחרת יותר קבעה כי ניתן יהיה לברר את חיוב המזונות הנ"ל כאשר הוכח שבן זוגה של הידועה בציבור עזב אותה באופן חד צדדי, וזאת כאשר הוא משאיר את האחרונה אל מול שוקט שבורה.
קראו עוד בתחום זה:
- האם מגורים משותפים מעידים על בני זוג כידועים בציבור ולהיפך?
- צירוף ידועה בציבור לתביעה רכושית בין בן זוגה לאשתו
- יחסים של ידועים בציבור בין סרסור לבין זונה, האמנם?
- חשיבות רכיב המגורים במסגרת תביעת ירושה של ידועה בציבור
לדוגמא, בית המשפט דן במקרה בו הוסכם כי ניתוק הקשר באורח חד צדדי בין בני הזוג הביא את האישה למצב של חרפת רעב. בעניין זה נפסקו עבור האישה מזונות אזרחיים וזאת מתוקף זכותה הבסיסית לחיים בכבוד וללא מחסור ורעב.
נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, התייחס לכך בפסיקתו באופן הבא:
"בנוגע לחובת המזונות של כל אחד מבני הזוג לשני, בישראל חובה זו אינה נגזרת מסטטוס של ידועים בציבור (שכן סטטוס זה אינו מוכר בישראל - אין הם נשואין ואין הם מעין-נשואים). מזונות אזרחיים הינם חובה אשר נגזרת מהמשמעות האזרחית שבין מהותה האמיתית של מערכת היחסים בין הצדדים. בתי המשפט מפעילים דוקטרינות אזרחיות לקביעת שיתוף נכסים בין ידועים בציבור. לפיכך, אין כל סיבה שלא להפעיל דוקטרינות אלה גם לענין חובת המזונות".
דוגמא לפסק דין
במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, הגישו ילדיה של קשישה סיעודית תביעה למזונות אזרחיים מבן זוגה הידוע בציבור שנמצא אף הוא במצב בריאותי קשה. מדובר בבני זוג אשר חיו ביחד במשך כ-35 שנה ועל מנת לממש את יחסיהם עזבו הם בני זוג קודמים ופירקו משפחות על ילדיהם.
כיום, האישה מאושפזת בבית אבות סיעודי והיא סובלת מאלצהיימר חריפה. ילדיה טענו כי במשך השנים הסתמכה האישה באופן מוחלט על בן זוגה מבחינה כלכלית וכעת היא זקוקה לכספו על מנת לממן את אשפוזה היקר. בנו של הנתבע טען כי אביו אינו חייב לשלם את מזונות האישה עבור בת זוגתו וזאת משום שהשניים לא היו נשואים והם נפרדו זה מכבר. כמו כן, בנו של הנתבע הוסיף כי אביו הינו חסר כל ואין לא נכסים מהם יוכל לשאת בתשלום המזונות.
בית המשפט קיבל את טענות ילדיה של החסויה לכך שאמם עזבה את בעלה הראשון לטובת הנתבע וזאת כאשר היא בחוסר כל. תחושת המצפון הקשה בשל הבגידה בבעלה ובאב ילדיה הביאה את התובעת לעזוב את ביתה מבלי לקחת אפילו את נעליה.
הנתבע הבטיח לתובעת במשך השנים כי הוא ידאג לכל מחסורה. השניים חיו חיי מותרות כאשר הנתבע קונה לתובעת תכשיטים, נכסים ומעמיד לרשותה כרטיס אשראי חופשי. בנו של הנתבע טען כי התובעים מנסים להיאחז בקשר רומנטי בין הצדדים בכדי לזכות כעת בדמי המזונות. בית המשפט דחה טענה זו על הסף. במידה ולא היה קשר רומנטי כאמור, מדוע זה ביקש הנתבע, בטרם התדרדר מצבו הבריאותי, להיות האפוטרופוס של התובעת.
בנוגע להיות הנתבע חסר כל, בית המשפט קבע כי העברת הנכסים על ידי הנתבע לבנו, כאשר התובעת הינה סיעודית והוא עדיין בקו הבריאות, מעלה תמיהות שונות.
"העברת הנכסים של הנתבע אל בנו כאשר הנתבע היה אז בריא לחלוטין והתובעת כבר חולה באלצהיימר, מעוררת קושי ואף תמיהה. לכאורה, העברת הנכסים נראית מלאכותית (למרות שהיה סוג מסוים של תכנון מוקדם של הנתבע). כמו כן, ניתן לקבוע כי העברה זו הינה ניסיון לחסום תביעה אפשרית מצדה של התובעת על פי הלכת השיתוף, ו/או תביעה אחרת", נכתב בפסק הדין, "בנסיבות אלה, ניתן לדעתי לבצע ייחוס לאחור של כל הרכוש שהעביר הנתבע בשנתיים האחרונות ולראות בהעברות מלאכותיות אלה כאילו הרכוש עדיין שלו וכל ההעברה של רכוש הנתבע אל בנו נעשתה באופן מלאכותי גרידא".
