המונח ידועים בציבור, אשר מקורו בפסיקות בית המשפט, הינו מונח אשר נועד לתאר את קשר שיתופי בין בני זוג שאינם נשואים אך מנהלים תא משפחתי כבעל ואישה. במידה ובית המשפט מכיר בבני זוג בתור ידועים בציבור, יכולים בני הזוג לטעון לזכויות שונות במסגרת זו (כגון חלוקת רכוש, משמרות ילדים וכדומה).
יודגש כי בית המשפט לא יכיר על נקלה בבני זוג בתור ידועים בציבור. בן הזוג הטוען לקיום קשר מסוג זה צריך להוכיח בפני בית המשפט שני פרמטרים עיקריים – משק בית משותף וחיי משפחה. נטל ההוכחה הרובץ על כתפיו של הטוען לקשר ידועים בציבור איננו נטל קל.
קראו עוד:
- ידועים בציבור על בסיס טיוטת הסכם לחיים משותפים?
- זוג הומוסקסואלים - זכאות לקצבת שאירים בגין קשר של ידועים בציבור
- קצבת שארים עבור ידועה בציבור למרות אי עמידה בתנאי שלוש שנים
במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, נדרשה השופטת חני שירה לבחון מהו טיב הקשר בין סרסור לבין זונה אשר הועסקה תחתיו. האם העובדה שהסרסור והזונה חיו תחת אותה קורת גג במשך כחמש שנים, מעידה על כך שמדובר בבני זוג ידועים בציבור?
הסרסור טוען - מדובר בחיי אישות תחת קורת גג לאורך שנים
הסרסור, אשר טען לזכויותיו בדירה הרשומה תחת בעלותה של הזונה, במסגרת ההכרה בו בתור הידועה בציבור שלה, הוסיף טענות נוספות להכרה בקשר בתור מערכת יחסים מסוג דא. בין השאר, הסרסור טען כי השניים בילו באירועים משפחתיים ביחד, ניהלו יחסי אישות כבעל ואישה, נסעו לחו"ל, ניהלו חשבונות בנק משותפים ורכשו ביחד שתי דירות. לטענתו, הדירות נרשמו על שמה של הזונה וזאת בשל עיסוקו והיותו מוכר למשטרת ישראל בתור סרסור.
הזונה טענה כי אין ממש בטענותיו של הסרסור. לדבריה, הסרסור עבר לגור עימה בדירתה רק בשל איומים פליליים על חייו. כמו כן, השניים חיו בחדרים נפרדים ויחסי האישות אשר קיימו היו תולדה של מערכת כפייה אלימה (מילולית ונפשית) כלפיה.
הזונה העידה כי המשיכה לעבוד בתור זונה עבור הסרסור גם בתקופה בה גרו הם ביחד ואין מדובר בתמונה פסטורלית של תא משפחתי (כפי שניסה התובע להציג). לגבי האירועים המשפחתיים, מדובר לטענת הזונה בעניינים אשר הוכרחה היא לעבור בשל מערכת היחסים המורכבת בין הסרסור לבינה.
כמו כן, לא נוהלו בין השניים מעולם חשבונות בנק משותפים. זאת ועוד, הזונה הוסיפה כי הדירות נרכשו על ידה ובשמה, והיא אף ניהלה בגפה הליך משפטי כנגד אחד מבעלי הדירות.
השופטת מביעה סלידה ממערכת היחסים שמוצגת בפניה
בתחילת הכרעתה, הביעה השופטת סלידתה מהעיסוק בתיק וכתבה בפסק הדין כי מדובר בתיק שייתכן ונוגד את תקנת הציבור. "במערכת יחסים של סרסור וזונה ספק אם קנויה לתובע זכות תביעה כלפי הנתבעת", כתבה השופטת בפסק הדין, "תקנת הציבור משקפת את האני מאמין החברתי של שיטת המשפט. היא מבטאת את הערכים, האינטרסים והעקרונות המרכזיים והחיוניים אשר שיטת משפט מבקשת לשמר ולפתח. באמצעות תקנת הציבור, מבטיחה שיטת המשפט התנהגות ראויה ביחסים הבין אישיים".
קראו עוד:
- האם הלכת השיתוף בין בני זוג מנוחים - ידועים בציבור שהגבר היה חשוד ברצח
- התנגדות לסמכות בית הדין הרבני על ידי ידועה בציבור - ענייני ירושה
- מערכות יחסים עם אנשים אחרים כאשר בני זוג "ידועים בציבור"
- האם בני הזוג המנוחים היו "ידועים בציבור"?
עם זאת, השופטת קבעה כי יש מקום לדון בטענות לגופן. לאחר בחינת הראיות אשר הוצגו בפניה, פסקה השופטת באופן חד משמעי כי לא התקיימו יחסים של ידועים בציבור בין הסרסור לבין הזונה.
השופטת טענה כי בין ההצגה של הסרסור את חייו המשותפים עם הזונה בתור מערכת נורמטיבית של בני זוג, ובין המציאות, אין ולא כלום. המציאות אשר שררה בין הצדדים הייתה רחוקה מן התמונה אשר ניסה התובע לצייר בפני בית המשפט.
בפסק הדין נקבע כי לא מדובר במערכת יחסים רגילה אלא בצדדים אשר קיימו ביניהם מערכת יחסים מיוחדת. מערכת היחסים בין הסרסור לבין הזונה הייתה חיים תחת קורת גג אחת, הא ותו לא. הסרסור לא דאג לרווחתה של הזונה אלא ניצל אותה ואף כפה עליה לעבוד במקומו בבית הבושת כאשר גורמים פליליים מאיימים עליו, וזאת תוך שהוא מפקיר אותה לסכנת חיים ומתחב.
"משכך אין לנו כאן ענין ביחסים הנורמטיביים הרגילים של בני זוג החיים יחד וידועים בציבור כבני זוג אלא ביחסים שבמהותם היו יחסים שהיו בהם אלמנטים מהותיים של כפייה וניצול. בית המשפט כבר הגדיר יחסים בין סרסור לפרוצה באופן הבא - עניין לנו בעבודה שנעשתה תוך פגיעה חמורה בחירות, קרי אדם משועבד לעבודה. זוהי שלילת חירות ההופכת אדם מיצור אנושי לחפץ שערכו נמדד בשווי כספי", נכתב בפסק הדין.
