ידועים בציבור הינו סטאטוס משפטי אשר נוצר ומתקיים לפי הדין. במערכת המשפט בישראל, ידועים בציבור איננו נוהג אלא מצב עובדתי אשר גורר עימו גם השלכות משפטיות. העובדה שבני זוג מוכרים כידועים בציבור הינה עניין אשר על הטוען אותו מוטל הנטל להוכיח את דבריו בפני בית המשפט. התנאים המצטברים לשם עמידה בהוכחה זו הינם שניים – חיי משפחה וניהול משק בית משותף. מדובר בתנאים מהותיים אשר מעידים על כך שבני הזוג לא נישאו אך חיו כבעל ואישה לכל דבר ועניין.
להלן דוגמא לפסק דין במסגרתו נדחתה עתירתה של אישה להכיר בה ובמנוח כבני זוג ידועים בציבור. מדובר אפוא במאבק ירושה בין חברתו של המנוח, הטוענת לכך שהייתה בת זוגו במשך 11 שנה, לבין ילדיו מנישואיו הראשונים.
המנוח נפטר מדום לב והשאיר אחריו שלושה ילדים מנישואיו הראשונים. התובעת טענה כי היא והמנוח היו ידועים בציבור במשך למעלה מעשר שנים. התובעת עלתה לישראל לפני כ-22 שנה מרומניה ועקב משבר חריף שחוותה בגירושיה התמכרה לטיפה המרה. לבסוף, לקחה התובעת אחריות על חייה, הלכה לאגודת אלכוהוליסטים אנונימיים ושם פגשה את המנוח (אשר השתתף במפגשי התמיכה).
לטענתה של התובעת, המנוח והיא הפכו לבני זוג ושימשו למשענת זה לזו. התובעת הוסיפה כי תהליך קבלת הגט מבעלה לקח מספר שנים ורק בחמש השנים האחרונות לפני התביעה התקבל הגט. בינתיים, ומכיוון שקיבלה גם משמרות על ילדיה, שכרה דירה נוספת וגרה לסירוגין בדירה זו ובדירה אשר נשכרה על ידי המנוח ועל ידה. התובעת טענה כי המנוח והיא חיו כבני זוג, שימשו משענת זה לזו, היו להם חברים משותפים, היא נטלה חלק באירועים המשפחתיים ועוד.
קראו עוד בתחום:
- צירוף ידועה בציבור לתביעה רכושית בין בן זוגה לאשתו
- חשיבות רכיב המגורים במסגרת תביעת ירושה של ידועה בציבור
- יחסים של ידועים בציבור בין סרסור לבין זונה, האמנם?
- ידועים בציבור על בסיס טיוטת הסכם לחיים משותפים?
התובעת טענה כי מאז פטירתו הפתאומית של המנוח, ילדיו החלו להתנכל לה. לדבריה, כאשר סירבה להסכים להצעתם שרכוש המנוח יעבור אליהם והיא תקבל את הכספים על פי פוליסת הביטוח, איימו על חייה והיא אף נאלצה לעזוב את דירתה השכורה. התובעת טענה כי מחצית מרכושו של המנוח הינו שלה ובתוך כך גם מחצית דירתו, מחצית מכונית היוקרה שלו, כספי פוליסת הביטוח בהם הייתה מוטבת, מחצית שווי המיטלטלין בדירתה ועוד.
הילדים טוענים - מדובר בידידים, הא ותו לא
ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים דחו את טענותיה של התובעת מכל וכל. לדבריהם, התובעת כלל לא הייתה הידועה בציבור של המנוח והשניים היו ידידים – הא ותו לא. הנתבעים הוסיפו כי הדירה השכורה הושכרה על ידי המנוח והוא זה אשר רכש את כל אביזרי החשמל והמכונית.
ראיה לכך ניתן היה לראות, לשיטתם של הילדים, בעובדה שהתובעת ניסתה לקחת את הג'יפ לאחר מות המנוח אך לא ידעה את הקוד הסודי להתנעתו (לעומתם, אשר ידעו את הקוד). הנתבעים טענו גם כי באוגוסט 2006 המנוח ביטל את ההוראה לחברת הביטוח בה קבע כי התובעת תהיה המוטבת וקבע כמוטבים שניים מילדיו. הנתבעים הכחישו טענות זיוף בעניין זה אשר הועלו על ידי התובעת.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי בני הזוג לא היו ידועים בציבור, או לפחות לא היו ככאלה בסמוך לפטירתו של המנוח. זאת ועוד, גם אם ניתן היה להגדיר את בני הזוג כידועים בציבור, ניכר כי לא הייתה ביניהם חלוקה שיתופית או כוונה שיתופית בנוגע לרכוש.
השפעת המגורים בנפרד על החלטתה של השופטת
השופטת קבעה כי ייתכן והצדדים היו בני זוג, אפילו ידועים בציבור, אולם לא כל בני זוג מגיעים לכדי דרגת ידועים בציבור ויחסיהם אלו הסתיימו כאשר השניים הפרידו מגוריהם. התובעת הודתה כי חלק מהזמן היא גרה עם המנוח וחלק מהזמן בדירה שכורה עם ילדיה. כמו כן, הוכח כי הדירה של המנוח הושכרה על ידו ולא ביחד עם התובעת.
חוזה השכירות היה על שמו של המנוח ובעל הבית העיד כי התובעת הגיע למקום רק לעיתים. "בהעדר מגורים משותפים, אני סבורה כי נעלם המרכיב היסודי ביותר של חיי משפחה ואף של משק בית משותף", כתבה השופטת בפסק הדין.
יש לציין כי ישנן דעות אחרות בפסיקה אשר מכירות בבני זוג כידועים בציבור חרף קיומם של מגורים משותפים. עם זאת, במקרה דנן מדובר לא רק במגורים נפרדים אלא בצדדים שלא קיימו משק בית משותף.
התובעת לא הוכיחה כי נשאה בנטל ההוצאות עם המנוח. החשבונות השונים היו רשומים על שמו של המנוח (מנוי האינטרנט, הכבלים, חברת חשמל, הארנונה וכדומה), למנוח ולנתבעת לא היה חשבון בנק משותף, והוכח כי המנוח רכש מכספו מוצרי חשמל שונים (מקרר, מכשיר וידאו, פריטי חשמל לבית).
לסיכום, השופטת כתבה בפסק הדין כי אין לה ספק שהתובעת והמנוח היו ידידים, אך מכאן ועד להגדרתם כידועים בציבור ארוכה הדרך. השניים לא חיו חיי משפחה ולא ניהלו משק בית משותף.
