אי החלת חזקת השיתוף על ידועים בציבור
עובדות המקרה
הצדדים, חיו כידועים בציבור במהלך כ- 10 שנים, משנת 1996 ועד לפרידתם בשנת 2006. במהלך חייהם המשותפים נולדו להם ילדיהם. עניינו של פסק דין זה בתביעת האישה בשמם של הקטינים לפסיקת מזונותיהם, קביעת משמורתם, וסדרי הראיה, ובתביעתו של האיש לזכויותיו בזכויותיה של האישה אשר נצברו עבורה במספר קופות בחברות היי-טק בהם עבדה במהלך תקופת חייהם המשותפים, ומטלטלין.
האם יש לקבל את תביעות הצדדים?
1. כל עוד אין מגבלה על הכשרות להינשא, הרי שההחלטה לחיות כידועים בציבור, ולא להינשא באופן משפטי, נובעת מבחירה חופשית ולא מאילוץ וכדומה. במקרים הנכנסים כאמור לקטגוריה זו משקפת ההחלטה שלא להינשא, את התנגדותם של הצדדים להינשא, או לפחות של אחד מהם המסרב לכך. כלומר ההתנגדות מבטאת מחויבות משפטית, למחויבות הכרוכה במשמעות הנישואים.
קרא עוד...
מחלוקת על בתים שנבנו בתקופה שזוג היה ידוע בציבור
החלת חזקת השיתוף על ידועים בציבור
תביעה למזונות קטין בין ידועים בציבור
תביעת רכוש בין ידועים בציבור
2. באשר לבחינת הפן החוזי, התחייבות חוזית כידוע מותנית בקיומה של התחייבות רצונית, המלווה בכוונה ליצור יחסים משפטיים של שני הצדדים לחוזה. בהעדרה של התחייבות שכזו, לא ניתן יהיה להחיל על אחד מהצדדים לפי העניין, מחויבות משפטית חוזית, ועל רקע זה, דומה כי ההחלטה שלא להינשא, עשויה בעצם להתפרש כהצהרת הצדדים או של אחד מהם, על היעדר כוונה לייצור יחסים משפטיים מחייבים. אכן, פסיקת בית המשפט העליון החילה את חזקת השיתוף על ידועים בציבור, ובמקרים רבים הם נחשבים לשותפים ברכושם, ולפיכך רשאי כל אחד מהם לתבוע את חלקו ברכוש גם אם הוא רשום במלואו על שם הצד האחר.
3. הנכונות להחיל על הידועים בציבור את ההסדר הרכושי הכולל על בני זוג נשואים משקפת את המגמה לחזק מוסד זה, ולקרבו למוסד הנישואים, ואולם ייתכנו המקרים ובית המשפט העליון ציינם, בהם חזקת השיתוף של הידועים בציבור "חלשה" יחסית לזו של חזקת השיתוף בין בני זוג נישואים. על אף שמגמת פסיקת בית המשפט העליון היא החלת חזקת השיתוף בפן הרכושי על הידועים בציבור, כאשר מתקיימים התנאים הלכאוריים, וגם באותם מקרים בהם לא נבדקת כוונתם או לא ברורה ממש כוונתם של הצדדים, הרי לעניות דעתי יש להפעיל את החזקה אצל הידועים בציבור בזהירות ובחשדנות ובפרט אצל אותם בני זוג אשר לא הייתה לגביהם מניעת חיתון. כאן נדרשת בחינה ספציפית ודקדקנית ביותר בבחינת כוונתם.
4. באשר לזוגות נשואים, פסיקת השנים הרחיבה את היקף הנכסים הכלולים בחזקת השיתוף, וזו כוללת נכסים עסקיים. בשנים האחרונות מגמת ההרחבה, מורחבת באופן משמעותי, וחזקת השיתוף אף מוחלת על נכסים שנרכשו שלא במאמץ משותף של בני הזוג, כמו נכסים מלפני הנישואין, מתנות, וירושות.
5. לשם הוכחת כוונה לשיתוף, נכסים בין בני-זוג ידועים-בציבור נדרשות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו, נובעת מהזהירות שלא לכפות על הצדדים הסדר של שיתוף רכושי מקום בו בני-הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר כאמור. .
6. כוונת הצדדים כפי שהיא משתקפת מהראיות, ומהנטל המוגבר המוטל על האיש עולה, כי לא היתה כוונת שיתוף בעתודות הצבורות הכספיות על מנת שאלה תשמשנה את הצדדים בעתידם. כל שנות החיים תחת קורת גג אחת וגידול הילדים לא החזיקו הצדדים בחשבון משותף, לאישה היה ועדיין יש חשבון בבנק הפועלים ברחובות ולאיש חשבון נפרד על שמו. ההפרדה הכלכלית, וחלוקת ההוצאות הייתה ברורה ועקבית במהלך השנים בהם חלקו את חייהם: במהלך שנים לא השתתף האיש בתשלום הוצאות הבית והוצאות הילדים וחסך את כספיו מבלי שלאישה היתה כל ידיעה עליהם, או ייפוי כוח לחשבונו של האיש. לאחר שנים כאשר נסתתמו מקורותיה הכספיים של האישה ואף חסכונותיה ונכסיה שהיו לה קודם לחייה המשותפים עם האיש, נאות האיש להשתתף בסכום יחסי נמוך בהוצאות המחייה השוטפות.זאת ועוד, חזקה על האיש שהינו עו"ד, שהיה מביא עמו מסמכים לו היו כאלה כדי להצביע על העברות כספים גם מחשבונו לחשבונה של האישה, כפי שהיא הציגה, מטעמה.
7. כעולה מהראיות, האיש שמר לעצמו את הכנסותיו, מבלי לשתף את האישה, והאישה כילתה את הכנסותיה הגבוהות, חסכונותיה מלפני הקשר עם האיש, ונטלה הלוואות והכל כדי לדאוג להוצאות המחייה של משפחתה, לרבות להוצאותיו וצרכיו של האיש.
8. באשר לזכויותיה של האישה בקופות, כמו גם ההוצאות אשר הוציאה עבור רכישת דירתה, כמו גם הכספים ככל שהייתה זכות בחשבונה שהיה על שמה כל השנים, הרכב שנרכש ע"י האישה מכספים שקיבלה ממשפחתה, משלא הוכחה כל כוונת שיתוף של האיש, בזכויות אלה, עתירתו נידחת.
תביעת המזונות:
1. דירת האם אותה רכשה ללא שיתוף האב, היא בת 5 חדרים, לעומת 3 חדרים שהיו בדירה ברמת גן שם התגוררה המשפחה במהלך 7 שנים מתוך עשר שנות הביחד, ולשם נולדו הקטינים. לא יהיה צודק או סביר לחייב את האב במדור הקטינים, על פי שבחרה האם על דעת עצמה, דירה בבעלותה, גובה המשכנתא שנטלה הוא על פי שיקול דעתה הבלבדי, זו לא הייתה רמת החיים של הקטינים עובר לפרידת הצדדים, ולכן, יש לגזור את דמי מדורם מתוך הסכום ששולם עבור שכר הדירה בדירת רמת גן, ובסך של 880 ₪ לחודש עבור שני הקטינים.
קרא גם...
חלוקת רכוש בין בני זוג שהיו ידועים בציבור ואח"כ נישאו
מחלוקת על בתים שנבנו בתקופה שזוג היה ידוע בציבור
תביעה למזונות קטין בין ידועים בציבור
2. בחינת צרכי הקטינים הנוספים של הקטינים אינה כוללת צרכים מיוחדים, ולפיכך יש לנהוג על פי הפסיקה כאשר עבור צרכיהם ההכרחיים יש לחייב את האב בסך של 1250 ₪ לחודש עבור כל אחד מהם בתוספת מדור והוצאות המדור, בתוספת חלוקת נטל החוגים, שעורים פרטיים, קייטנות, הוצאות רפואיות חריגות.
3. מבחינת הראיות עולה כי על אף שהכנסתה של האם ידעה שינויים לאור שינויים במשק, ופיטורין, עדיין פוטנציאל הכנסתה כמהנדסת תוכנה, וכפי שהשתכרה בפועל היה גבוה. גם הכנסתו של האב, כאשר אני מוסיפה לשכרו כעו"ד את ממוצע העבודות הפרטיות שהוא מבצע, גם הכנסתו עומדת ומתקרבת לשכרה של האם.
4. לפיכך, יועמדו צרכי הקטינים בהם ישא האב על הסך כפי שיפורט להלן: 2,000 ₪ עבור כל אחד מהקטינים, (1250 ₪ צרכים הכרחיים + 440 ₪ דמי שכירות + 210 ₪ הוצאות מדור), ובנוסף ישא האב בעלות חוג עבור כל אחד מהקטינים כל שנה, לפי בחירת כל אחד מהקטינים. בעלות מחצית מקייטנת קיץ כאשר במחצית השנייה תישא האם. מחצית מעלות שיעורים פרטיים, בכפוף לאישור המחנכת על נחיצות. במחצית הוצאות רפואיות חריגות בכפוף לאישור רופא המשפחה על הנחיצות, לרבות טיפול פסיכולוגי ככל שיידרש למי מהקטינים.
5. משמורתם של הקטינים תקבע אצל אמם, ובהמשך להחלטה הזמנית שניתנה במסגרת ניהול ההליכים. באשר לסדרי הראיה, יש להורות כי פקידת הסעד תשלים את עבודתה ותערוך טבלת חגים וחלוקת חופשות להורים במסגרת סמכויות שתוענקנה לה.
לסיכום,
תביעת האיש להחלת חזקת השיתוף נדחית. תביעת הקטינים למזונותיהם מתקבלת. כאשר המזונות ישולמו בכל 1 לחודש, למפרע, ומיום הגשת התביעה ועד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 או תום לימודים התיכוניים, המועד המאוחר מבין המועדים. משמורתם של הקטינים תהא לאמם עד הגיע כל אחד מהם לגיל 18.
