בית המשפט העליון נדרש לדון בעתירה אשר הוגשה לפתחו על ידי ידועה בציבור. התובעת טענה כי יורשיו הביולוגיים של המנוח, הגישו ללא הסכמתה עתירה למתן צו ירושה בבית הדין הרבני. לטענתה, יש לבטל את הצו ולהעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. כאן המקום לציין כי העילה העומדת מאחורי טענתה של העותרת הייתה אי ההכרה ההלכה היהודית במושג "ידועים בציבור" (פרי פסיקתו של בית המשפט).
במקרה דנן, המנוח הלך לעולמו מבלי להותיר צוואה, וילדיו הגיעו לבית הדין הרבני על מנת שימציא בעבורם צו ירושה. הבקשה פורסמה בעיתונות כנדרש ולאחר שני דיונים ניתן צו הירושה בדצמבר 2000. בינואר 2001, לאחר שחרורה של העותרת מאשפוז בבית החולים, פנתה היא אל הרשם לענייני ירושה וגילתה כי הוגשה בקשה למתן צו ירושה.
קראו גם:
- מערכות יחסים עם אנשים אחרים כאשר בני זוג "ידועים בציבור"
- האם בני הזוג המנוחים היו "ידועים בציבור"?
- תביעה לחלוקת זכויות במקרקעין בין יורשי ידועים בציבור
- חלוקת נכסים עסקיים בין ידועים בציבור, האמנם?
בעקבות תשובתו החיובית, פנתה העותרת אל בית הדין הרבני לאחר כחודש בבקשה כי יימנע מלדון בצו הירושה. בינתיים נודע לעותרת כי כבר ניתן צו ירושה, והלה הגישה התנגדות לקיומו בהיעדר סמכות. בעקבות דחיית ערעוריה ובקשותיה בבתי הדין הרבני, עתרה האחרונה לבג"ץ.
בית הדין הרבני היה חייב לקבל את הסכמתה של הידועה בציבור
בית המשפט העליון קבע כי דין עתירתה של הידועה בציבור להתקבל. לדברי השופטים בפסק הדין, סמכותו של בית הדין איננה נוצרת עקב הסכמתם של מקצתם של הנוגעים בדבר, ומי שנוגע בדבר גם אינו חייב להביע התנגדות מפורשת לסמכותו של בית הדין כדי לשלול סמכותו.
לאור לשון חוק הירושה, דרושה הסכמה פוזיטיבית לשם הקניית סמכות לבית הדין הרבני, היינו די בכך שנוגע בדבר לא הביע הסכמה בכתב, כדי שהסמכות של בית הדין הדתי לא תקום ולא תתגבש כלל.
השופטים ציינו כי יתכנו, כמובן, מצבים בהם אין כל הנוגעים בדבר ידועים בשלב בו נערכת הפנייה לבית הדין, ולכאורה נמצאים בפני בית הדין כל הנוגעים בדבר.
אולם, די בכך, למשל, שבבקשה יפורטו שמות של אנשים נוספים שעשויים לרשת ושלא ביטאו הסכמתם לסמכות השיפוט בכתובים, או כי יפנו לבית הדין, בעקבות התובענה המקורית, אנשים נוספים הטוענים לקיום עניין בעיזבון, אף כי מעמדם נתון במחלוקת, כדי שסמכותו של בית הדין לא תתגבש כלל, מעיקרה, כל עוד אין בידיו הסכמה בכתב מידי כל אחד ואחד מאלו.
לסיכום, הצו בוטל והדיון יערך בבית המשפט לענייני משפחה
העולה מן האמור, בית המשפט העליון קבע כי שאלת מעמדה של הידועה בציבור חייבת להתברר בבית המשפט לענייני משפחה. התוצאה היא כי תוקפו של צו הירושה מותלה בזה ואין לפעול על פיו כל עוד לא ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה.
- תביעה לחלוקת רכוש בין ידועים בציבור
- הסדר לאיזון משאבים בין בני זוג בעלי חשבון משותף מלפני החתונה
- דחיית תביעה של ידועה בציבור בעקבות הפרת הבטחת נישואין
השופטים ציינו כי "אין בכך חלילה משום פגיעה בכבודו של בית הדין הרבני שישב על מדין. מדובר בעניין של סמכות פרסונאלית הנובע מהסדרי סמכות השיפוט המקבילה". השופטים הוסיפו כי במידה ובית המשפט לענייני משפחה יגיע למסקנה שאין בסיס לטענתה של העותרת בדבר היותה ידועה בציבור של המנוח, הרי לפי מסקנה זו יעמוד צו הירושה בתוקפו.
