האם טיוטת הסכם לחיים משותפים, אשר לא נחתמה על ידי הצדדים, מהווה עילה להכרה באדם בתור ידוע בציבור של בן זוגו? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים במסגרת קרב ירושה בין ילדיו של מנוח לבין בת זוגתו.
התובעת טענה כי הייתה היא הידועה בציבור של המנוח בעוד בני משפחתו של המנוח טענו כי היחסים בין הצדדים לא היו על בסיס משק בית משותף וחיי משפחה. הנתבעים הגדירו את הקשר בין המנוח לבין התובעת כקשר מוגדר ומצומצם אשר התחיל בתור היות התובעת אשת לוויה וחברה אשר נהגה ללון בביתו. הנתבעים הודו כי התובעת נהגה ללון לעיתים בביתו של המנוח ואף סייעה לו כשחלה. עם זאת, סיוע זה, לטענתם, היה על בסיס הסכמה ברורה ומפורשת בין התובעת לבין המנוח. אחד מבניו של המנוח אף הגדיר את היות התובעת "פיליפינית משודרגת".
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לבכר את גרסתה של התובעת על פני גרסת בני משפחתו של המנוח. במסגרת ההליך המשפטי נשמעו עדים רבים מטעם הצדדים ונקבע כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להכרתה בתור ידועה בציבור לצרכי חוק הירושה.
סעיפי ההסכם - כוונה סובייקטיבית של שיתוף
השופט קיבל את טענות התובעת ממספר טעמים. ראשית, התובעת צרפה לתביעת ה טיוטת הסכם לחיים משותפים אשר יזם המנוח. חרף העובדה שטיוטה זו לא נחתמה מעולם, הצדדים הסכימו כי מדובר בהסכם אשר משקף את ההבנות בין התובעת לבין המנוח. טיוטה זו נשאה את הכותרת "הסכם לחיים משותפים בין בני זוג".
- קצבת שארים עבור ידועה בציבור למרות אי עמידה בתנאי שלוש שנים
- האם הלכת השיתוף בין בני זוג מנוחים - ידועים בציבור שהגבר היה חשוד ברצח
- התנגדות לסמכות בית הדין הרבני על ידי ידועה בציבור - ענייני ירושה
- האם בני הזוג המנוחים היו "ידועים בציבור"?
כמו כן, בפרק ההקדמה צוין כי החתומים על ההסכם מצהירים שהם פנויים לקיים קשר זוגי ומשפחתי והאיש מזמין את האישה לדור עמו בביתו. בסעיף אחר בהסכם נכתב כי הצדדים מסכימים לחיות ביחד כבני זוג מתוך מסירות, אהבה, נאמנות וכבוד הדדי. ההסכם קבע עוד כי הסמכות לגבי תוקפו של ההסכם (לרבות הפרתו, אכיפתו, יישומו והחלתו) נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.
השופט ציין כי היה בטיוטה זו, למרות שלא נחתמה, בכדי להעיד על כך שהמנוח והתובעת ראו את הקשר ביניהם, מבחינה סובייקטיבית, כקשר של בני זוג ידועים בציבור.
התובעת צורפה לפוליסת ביטוח החיים של המנוח
טעם נוסף אשר במסגרתו קיבל השופט את טענות התובעת היה העובדה כי המנוח ציין את שמה של התובעת בתור המוטבת היחידה בפוליסת ביטוח החיים שלו. הנתבעים ניסו לטעון כי רישומה של התובעת בפוליסת ביטוח החיים נועד להבטיח את שכרה בתור המטפלת הסיעודית של המנוח. עם זאת, השופט ציין כי גרסה זו הייתה חסרה תשתית עובדתית ומדובר במעשים מפורשים שנעשו על ידי המנוח והיה בהם בכדי להורות על גמירות דעתו בעניין זה.
התובעת הציגה בפני בית המשפט ברכה אשר קיבלה מילדיו של המנוח ליום הולדתה. בברכה זו איחלו הילדים לתובעת שהיא והמנוח יזכו לימים מאושרים וטובים ביחד. השופט ציין כי ברכה זו יושבת בסתירה לטענת הנתבעים כי מדובר בתובעת שהייתה מטפלת של המנוח (לשיטתם, הא ותו לא).
לסיכום, רישומה של הטובעת בפוליסת ביטוח החיים של המנוח, בצירוף עם טיוטת ההסכם שהוצגה בבית המשפט, היו עדויות קבילות להכרה באישה בתור ידועתו בציבור של המנוח.
