תיק רבני 872361-3
אישה הגישה לבית הדין הרבני הגדול בירושלים ערעור ובמסגרתו היא ביקשה להביא לביטול הסכם גירושין שנערך בינה לבין בעלה לשעבר (ושאושר על ידי בית הדין הרבני האזורי). במסגרת הערעור, האישה טענה כי מדובר בהסכם שאיננו תקף וזאת מחמת פגמים שנפלו בהליך אישורו. נטען כי ההסכם אושר שלא כדין וזאת מבלי שהייתה נוכחות של הצדדים באולם בית הדין.
עובדות המקרה היו כדלקמן. בני הזוג החליטו ללכת להליך של גירושין בהסכמה על ידי הסכם. השניים ערכו הסכם גירושין והגישו אותו לאישורו של בית הדין הרבני האזורי. בית הדין הרבני אישר את ההסכם אך זאת בהעדר נוכחות הצדדים. לאחר אישור הסכם הגירושין, בני הזוג פתחו תיק משותף לשם סידור הגט. לאחר סידור הגט והגירושין,
הצדדים פעלו בהתאם להסכם. הבעל העביר את החובות על שמו, הדירה נרשמה על שמו של הבעל והילדים הקטינים עברו למשמורת האם. שלושה חודשים לאחר מכן, האישה פנתה לבית הדין הרבני וביקשה לבטל את הסכם הגירושין. האישה טענה כי ההסכם לא היה יכול להיות תקף וזאת משום שאישורו לא נעשה כנדרש. לטענת האישה, בית הדין הרבני לא יכול לאשר הסכם גירושין ללא נוכחות הצדדים.
קראו עוד בתחום זה:
- האם רומן בין עורך דין לבין הצד השני היה עילה לביטול הסכם גירושין?
- "עסקה רעה" מבחינת הבעל איננה עילה לביטול הסכם גירושין
- תביעה של גבר לביטול צו מניעה שניתן מכוח הסכמה על אישור הסכם גירושין
- הלכת מנשה - בקשה לביטול הסכם גירושין או חלקים ממנו
הבעל טען כי יש לקבוע שהסכם הגירושין שריר וקיים. לטענתו, סידור הגט היה המשך ישיר של הסכם הגירושין וכך גם פעולות בני הזוג לאחר מכן (חלוקת הרכוש ומשמורת הילדים). הבעל טען כי ההסכם יכול להיות תקף גם מכוח חוק החוזים, וזאת כל אימת שייקבע כי הוא איננו מקיים את הוראותיו של חוק יחסי ממון בין בני זוג.
בית הדין הרבני הגדול דוחה את טענות האישה
בית הדין הרבני הגדול קבע כי דין הערעור להידחות. הדיינים קבעו כי נראה שהצדדים פעלו בהתאם למוסכם בהסכם הגירושין והאישה לא הגישה במועד הראשון תביעה לביטולו. נקבע כי טענותיה של האישה היו טענות בטלות שהועלו בשלב מאוחר ואין מקום לקבלן. הדיינים הגדירו את ערעורה של האישה כחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט. בפסק הדין נקבע כי היה ניתן להבחין בחוסר תום לב מצידה של האישה בכך שהיא פנתה לביטול הסכם גירושין יותר משלושה חודשים לאחר חתימתו.
הדיינים הביעו תמיהה מסוימת - אם האישה הייתה סבורה שהסכם הגירושין הינו הסכם מקפח, או שהוא אושר שלא כדין, מדוע זה היא שתקה במעמד הגט בעניין זה? במסגרת פסק הדין, הדיינים עמדו פעם נוספת על חשיבות המעמד המשפטי שיש לאישור הסכם גירושין בפני טריבונל משפטי כגון בית דין דתי או בית המשפט לענייני משפחה. לאחר שהסכם גירושין מאושר, שומה על הצדדים להתייחס אליו כאל פסק דין חלוט.
אכן, לעיתים ניתן לבקש לשנות סעיפים מסוימים בהסכם גירושין. עם זאת, ביטול מלא מחמת קיפוח, חרף התנהלות לפי ההסכם במשך שלושה חודשים, לא היה יכול להתקבל.
בית הדין הרבני ציין כי אכן ישנה חשיבות גדולה לנוכחות הצדדים במעמד אישור הסכם גירושין, וזאת משום שבית הדין צריך להתרשם מכך שמדובר בהסכם אשר הצדדים חותמים עליו מתוך גמירות דעת ורצון כנה. עם זאת, במקרה דנן, הודגש כי האישה הייתה מודעת למשמעויות המקופלות בהסכם ולהשלכות אשר נבעו ממנו מבחינת הצדדים.
יתרה מכך, האישה אף פעלה לפי ההסכם ורק לאחר מכן ביקשה לבטלו. עלינו לזכור תמיד כי נושא גירושין הינו, מעצם בטבעו, נושא טעון ביותר מבחינה רגשית. אי לכך, במקרים בהם קיים רצון טוב לסיים את הליך הגירושין בהסכמה, חשוב שלא לעכב את הדיון. מיותר לציין כי דחייה כגון דא עלולה להביא לטרפוד כל ההסכם. זוהי התפיסה אשר הנחתה את בית הדין הרבני הגדול בפסיקתו לעיל. "בהתחשב בעומס המונח על בתי הדין הרבניים, עמידה על קוצו של יו"ד מבחינה פרוצדוראלית עלולה לעיתים לגרום נזק רב לכלל ציבור מתדיינים", נכתב בפסק הדין.
