האם ניתן לבקש קביעת אבהות מבית המשפט לענייני משפחה במקום בו קיים יסוד סביר להניח שקטינה הינה בתו הביולוגית של אחד, וזאת למרות שאימה הרתה עימה כאשר הייתה נשואה לאחר? כיצד יכול האב הביולוגי להילחם על זכותו לקשר והסדרי ראיה עם הקטינה, וזאת כאשר האם מתנגדת לכך ומונעת את הקשר בעודה נתלית על ההלכה היהודית בנוגע לממזרות?
התובע והנתבעת הכירו ב-1994 והתכוונו להינשא לאחר מערכת יחסים ממושכת. השניים נפרדו והאישה נסעה לארצות הברית, שם נישאה לאחר. שלושה חודשים לאחר הנישואין עזבה האישה את בעלה, כאשר היא נושאת ברחמה את בתם המשותפת (שנולדה בישראל). בסמוך לשובה לארץ, חודש הקשר בין התובע לנתבעת והאישה הרתה בשנית.
לאחר כניסתה להריון, ביקשה האישה מבעלה להגיע לישראל ולהסדיר בדחיפות את הגירושין. בבית הדין הרבני הצהירו האישה ובעלה האמריקאי כי הם מעוניינים להתגרש, יש להם בת אחת והם חיים בנפרד כשנה וחצי.
התובע ליווה את הנתבעת בהריונה עם הקטינה נשוא תיק זה, והאחרונה נולדה כשבעה חודשים לאחר גירושי הנתבעת ובעלה. אי לכך, התובע לא יכול היה לרשום את הקטינה כבתו והשניים פנו במשותף לבית המשפט לענייני משפחה על מנת להכיר בתובע כאביה הביולוגי של הקטינה. במקביל לניהול ההליכים המשפטיים, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים והאם החלה להערים קשיים על התובע.
היועץ המשפטי לממשלה ממליץ על אימוץ
הקטינה סירבה לשתף פעולה עם גורמי הרווחה מטעם בית המשפט, אך הצדדים הקפידו על הסדרי ראיה נרחבים בין האב לבתו. למעשה, דרכה של האם לנתק את הקשר בין התובע לילדה לא צלחה. הילדה מכנה את התובע "אבא" והשניים מקיימים הסדרי ראיה נרחבים.
התובע ביקש להסדיר את הסדרי הראיה בפסק דין, והוגשה על ידו תביעה בעניין. בכתב ההגנה טענה האם, לראשונה, כי הבת הינה למעשה בתו של בעלה לשעבר, והתובע איננו אביה הביולוגי. כמו כן, האישה ובעלה הקודם נישאו בשנית.
קראו עוד:
- דחיית תביעת אבהות בשל חשש לממזרות
- הוכחת אבהות לצורך חוק השבות - רק דרך בדיקת רקמות
- הוכחת אבהות, מהן הראיות שיש להניח בפני בית המשפט?
בנובמבר 2007 הציע היועץ המשפטי לממשלה כי הראיות בתיק תשמענה במתווה הקובע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בר"א תל אביב 1346/04. כמו כן, ב"כ היועמ"ש הוסיפה כי ניתן לפנות להליך של אימוץ אשר יחסוך תביעת האבהות. התובע הסכים להמלצה זו של היועמ"ש, לכך שהמסלול יהיה מסלול אימוץ ללא אבהות פורמאלית. הנתבעת התנגדה וביקשה לבחון האם ישנו צורך לערוך בדיקת רקמות, אם לאו.
בית המשפט מינה מומחה מטעמו אשר הגיש חוות דעת בנושא באפריל 2008. היועץ המשפטי לממשלה קבע, בחוות דעת שהוגשה בחודש זה, כי יש לקבוע שבעלה האמריקני של הנתבעת הינו אביה של הקטינה. זאת משום שהוא היה בעלה בעת ההריון, לפי טענתו הוא היה בישראל בעת לידת הקטינה (וגם במהלך הכניסה להריון), הוא לא טען שהקטינה אינה בתו וחלה על המקרה החזקה של דין יקיר. האפוטרופא לדין של הקטינה לא הביעה את עמדתה הסופית בעניין, וזאת "לאור התנהלותה העובדתית של האם".
קביעת אב פסיכולוגי
לאור נסיבות המקרה, בית המשפט מנוע מלהורות על בדיקת רקמות לקטינה. מניעה זו נובעת מכך שקיים חשש כי הכרה בתובע כאביה של הקטינה יטיל עליה מום ממזרות. ממזרות זו יכולה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת מבחינה הלכתית על הקטינה בעתיד. עם זאת, בית המשפט אינו מנוע מלהצהיר על התובע בתור "אב פסיכולוגי" לקטינה.
סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962 הוא המקור החוקי אשר יכול להיות בסיס להכרה בהורה כהורה פסיכולוגי. סעיף זה קובע כי בית המשפט רשאי, בהתאם לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, או בהתאם לבקשת צד מעוניין (ואף מיוזמתו של בית המשפט), לנקוט אמצעיים קבועים או זמניים אשר נראים לו לשם טובת הילד.
קראו עוד בתחום:
- פקיד מרשם האוכלוסין לא הכיר בתביעת אבהות על סמך פסק דין בבית דין שרעי
- גבר אשר לא הוכיח אבהות תובע השבת קטין חטוף לצ'כיה
- האם יש לערוך בדיקת אבהות לקטינה שנולדה כתוצאה מהפריה חוץ גופית?
בית המשפט העליון התייחס בפסיקתו למושג "הורה פסיכולוגי", בעיקר בתיקים של אימוץ. הלכה פסוקה היא כי ניתוק קטין מהורה פסיכולוגי, והעברתו להורה טבעי, עלולה לגרום נזק לקטין בנסיבות מסוימות. הרציונאל הוא שילד צריך לגדול אצל ההורים אשר חינכו וגידלו אותו בשנותיו הראשונות, גם כאשר הם אינם הוריו הביולוגיים, וזאת לשם טובתו הפסיכולוגית כפי שעולה ממחקרים שנערכו בנושא.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי הקטינה נולדה למציאות בה התובע הוא אביה. כמו כן, גם לאחר שהאם נטלה את הקטינה בת השש מביתה, ועברה להתגורר בבית הוריה, לא אמר התובע נואש והמשיך להילחם על הסדרי הראיה עם הילדה. "כאשר מלאו לקטינה שלוש שנים, הופיע פתאום בחייה אב חדש. למרות זאת, התובע המשיך לראות בקטינה כבתו, חיבק תמך וחינך אותה. במשך כל השנים שמע הוא ממנה מילה אחת – אבא".
השופט הוסיף כי בהתחשב בעובדה שהאם מתכוונת לעזוב את ישראל ולגור עם בעלה האמריקני, ישנו מקום להצהיר על התובע כאביה הפסיכולוגי. כמו כן, על מנת ליצוק תוכן להצהרה זו, יש לקבוע עובר התובע זכויות הוריות לרבות מעמד חוקי בין הקטינה לבינו.
