תביעה לקביעת אבהות היא תביעה הדורשת מתן הצהרה כי אדם מסוים הוא אביו של ילד מסוים. משמעות הבקשה היא, כי תיערך לאדם בדיקת רקמות (בדיקת DNA) שתוכיח או תשלול קיומה של התאמה בינו ובין הקטין המדובר. להלן דוגמא למקרה כאמור. אישה הרתה לגבר ושבוע לאחר לידת בנם המשותף, האב התאבד (קפץ מחלון). בתביעה, שהוגשה נגד עיזבונו של המנוח, דרש קטין (באמצעות אימו שהייתה אפוטרופסותו), כי יוצהר שהמנוח הוא אביו. הקטין דרש לבצע בדיקת רקמות להורי המנוח כדי להוכיח את האבהות ואם יסרבו, לפתוח את הקבר ולערוך בדיקת רקמות לאב המת.
העיזבון והוריו של המנוח התנגדו לכך בטענה שהמנוח עצמו עמד על כך שאינו אביו של הילד בטרם התאבד. נטען, כי התביעה אינה לטובת הקטין, אלא היא בשל רצונה של האם לקבל הטבות כלכליות. לפי חוק מידע כאשר נדרשת בדיקה גנטית, המדינה צריכה להגיש את עמדתה ביחס לשאלה, ובמקרה דנן המדינה תמכה בתביעת האם והקטין.
אינטרס הילד מול אינטרס הצדדים האחרים
בית המשפט טען, כי בסוגיה זו יש לבחון את אינטרס טובת הילד הספציפי מול אינטרס הצדדים האחרים (המנוח וקרובי משפחתו). לצורך כך נדרשים להביא ראיות בדבר מצב הילד המדובר (כולל חוות דעת של מומחים) בהווה ומצבו הצפוי בעתיד, ואם יעלה מהן, כי טובת הילד היא שתבוצע בדיקת הרקמות, בית המשפט יורה על עריכת הבדיקה.
במקרה דנן, מונה אפוטרופוס נוסף והתקבלו תסקיר רשויות הרווחה ביחס לקטין וחוות דעת מהמכון הרפואי באבו כביר להבהרת הליך בדיקת רקמות למת. מהבדיקות עלה, כי הן האם והן האב סבלו מבעיות נפשיות שונות, כי הילד סובל מאיחור התפתחותי הדורש טיפולים שונים, והמסקנה שהתבקשה מכך הייתה שטובת הילד היא שיידע מיהו אביו.
עם זאת, פתיחת קברו של המת לצורך בדיקת רקמות היא הליך מסובך ויקר הפוגע בכבוד המת, וסיכויי הצלחת הבדיקה אינם ידועים. בית המשפט גרס, כי לא ניתן לחייב ביצוע בדיקת רקמות בשל הפגיעה בכבוד המת, אך מול זה עומדת טובת הילד לדעת מיהו אביו מולידו, ומדובר בסוגיה שמעלה דילמות מוסריות, אנושיות, ערכיות ודתיות הדורשת עריכת איזון.
חוק מידע גנטי מול המשפט העברי
לאחר בחינת המשפט העברי והחשיבות הרבה שמעניק לכבוד המת לצד ההכרה באפשרות להוציא גופה מהקבר לצורך בדיקות גנטיות, בחן בית המשפט את עמדת חוק מידע גנטי הדורש את הסכמת המת לביצוע הבדיקה לצד ההכרה הפסיקתית בסמכותו הטבועה של בית המשפט ל"כפות" על ביצוע בדיקת רקמות למת, כשהדבר נחוץ בנסיבות העניין (לטובת הקטין שעניינו נדון). במקרה דנן, הועדף אינטרס הילד לדעת מיהו אביו על פני אינטרס המת - הן מבחינת הטיפול הנפשי בו, הן מבחינת האפשרות ללמוד על מחלות תורשתיות שעלולות לפגוע בו, והן מבחינה כלכלית - והורו על פתיחת הקבר וביצוע בדיקת הרקמות למנוח.
לסיכום, כאשר מוגשת תביעה לבדיקת רקמות, בית המשפט יבחן האם ישנה הסכמה של כל הצדדים לביצוע הבדיקה, ואם לא תהיה הסכמה יוכל להוציא צו אשר יכפה על הצדדים לבצע את הבדיקה אם ייווכח כי טובת הקטין הנדון דורשת זאת.
