כאשר ילד מגיח לאוויר העולם, ברור לכולם מי היא אמו הביולוגית. בנוגע לאב, עם זאת, עלולות להיות אי אלו אי בהירויות. לא אחת, בתי המשפט לענייני משפחה נדרשים להורות על בדיקת רקמות לגברים אשר נשים טוענות כי ילדם הינו פרי חלצם. גברים המתנגדים לבדיקת קביעת אבהות יכולים לעשות זאת ממספר סיבות. ראשית, ייתכן ויש להם התנגדות עקרונית לכך שייקבע כי פלוני הינו ילדם הביולוגי. שנית, לעיתים גברים מנסים להתחמק מאחריות לגבי הילד אשר עלולה מבחינתם להוליד חבות במזונות והסדרי ראיה. שלישית, ייתכן והגבר חושש מפני נזקים חברתיים אשר יגרמו לו כתוצאה מההליך (למשל, כאשר מדובר בילד שנולד כתוצאה מרומן מחוץ לנישואים וכדומה).
על פי רוב, ככל שאין סכנה שהילד יוכתם כממזר בעקבות בדיקת הרקמות, בתי המשפט ייעתרו לביצוע הבירור הגנטי. קל וחומר כאשר מדובר בבדיקה פשוטה ביותר. האם במקרים בהם הצדק יהיה עם הגבר, האישה תיאלץ לשלם לאחרון פיצויים? כך היה במקרה שלהלן.
קראו עוד על תביעות אבהות:
- הוכחת אבהות מבלי לערוך לקטינים ולגבר בדיקת סיווג רקמות
- תביעה לקביעת אבהות לאחר שתביעה נגד גבר אחר נדחתה
- בדיקת אבהות שגויה ביססה במשך שנים פסק דין מזונות
- אי ביצוע בדיקת אבהות בגיל ההתבגרות למרות הסכמת ההורים
- בדיקת אבהות כאשר בני הזוג לא נשואים
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת פסק לטובתו של גבר הוצאות משפט בסך 12,000 שקלים בגין חיובו לעבור בדיקת סיווג רקמות לגבי ילד אשר התגלה שאיננו בנו. לאורך כל ההליך, הגבר הכחיש מכל וכל את היותו אבי הילד. מנגד, האישה התעקשה כי בדיקת הרקמות "תוציא את האמת אל האור". בית המשפט הורה על ביצוע בדיקת הרקמות והתברר כי דבריו של הגבר היו אמת לאמיתה. מנגד, האישה נתפסה ב"אי אמירת אמת" וניהול הליך סרק.
הגבר: "לא קיימנו יחסי מין מלאים" | האישה: "האמת תצא לאור"
במסגרת טענותיו של הגבר כנגד ביצוע הבדיקה, האחרון הדגיש כי הוא לא קיים עם האישה יחסי מין מלאים ועל כן אין סיכוי כי הוא אבי הילד. לעומתו, האישה טענה כי היא קיימה יחסים רק עם הגבר הנ"ל. כאמור, הבדיקה הגנטית פסקה לטובתו של הנתבע. בית המשפט מתח ביקורת של ממש של האישה וקבע כי היא לא אמרה אמת לאורך כל ההליך. אי לכך, נקבע כי האחרונה תישא בהוצאות משפט משמעויות. "כאשר תביעה נדחית באופן מוחלט, תוך כדי שמתברר כי התובע לא אמר אמת באופן מודע, אין מנוס מפסיקת הוצאות משפט מורגשות", קבע השופט, אסף זגורי.
זגורי הדגיש כי התובעת הסתירה מבית המשפט ומהנתבע, ביודעין, עובדות אובייקטיביות אשר היו ידועות לה ורק לה (יחסי מין מלאים אשר היא קיימה עם גברים אחרים). הודגש כי יש לפצות את הגבר בגין הזמן שאבד לו, עוגמת הנפש אשר נגרמה לו והוצאותיו במשפט. "חיובה של האישה מבחינת הוצאות המשפט יקפל בתוכו את הוצאותיו הממשיות של הנתבע, חלקו מבחינת התשלום עבור הבדיקה הגנטית היקרה, וכן עוגמת נפש אשר נגרמה לו כתוצאה מהליך הסרק שנוהל כנגדו", קבע השופט בפסק דינו.
השופט ציין כי האישה לא רק הגישה תביעת אבהות אלא בתחילה היא תבעה מזונות מהנתבע, ורק לאחר ארבעה חודשים ביקשה להוכיח את אבהות האחרון בבדיקת סיווג רקמות. זגורי הדגיש כי הסדר היה אמור להיות הפוך. קודם אבהות ואחר כך מזונות. בית המשפט "התחשב" במצבה הכלכלי הקשה של האישה וקבע כי הסכום אשר היא תישא בו יאזן בין האינטרסים השונים אשר עמדו על הפרק (מצבה הכלכלי הקשה מול התנהלותה הקלוקלת בהליך).
