תמ"ש 7856-02-10
החברה הישראלית הינה חברה אשר נעה כמטוטלת בין המודרנה לשמרנות, ובין ליברליות למסורת. על פי רוב, בעת גירושין, גם כאשר מדובר במשפחות "חילוניות ומתקדמות", האם מקבלת את משמורת הילדים ואילו האב "זוכה" להסדרי ראיה בלבד. עם זאת, על אף שכך נהוג, אין כל ספק כי ישנם מקרים המתאימים לחריגה מכלל זה. כפועל יוצא מכך, החלה להתפתח בשנים האחרונות מגמה של קביעת משמורת משותפת. דהיינו, קביעה כי שני ההורים הם המשמורנים של הילדים, והקטינים מנהלים "חיים כפולים", הן בבית האם והן בבית האב. להלן דוגמא למקרה כאמור.
מדובר באישה אשר הגישה תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. האישה ביקשה מבית המשפט לקבוע כי היא ההורה המשמורן של הקטינים, וזאת בשל "התאמתה לתפקיד חשוב זה". מנגד, האב טען כי היות והוא שימש בשנים האחרונות כ"עקר בית", וזאת משום שהוא לא עבד, אזי לכל הפחות יש לקבוע משמורת משותפת על הילדים. האם טענה בתביעתה כי היא "מתאימה יותר להיות ההורה המשמורן של הקטינים". לטענתה, למרות שהאב "מרעיף אהבה על הילדים", הוא לא מתאים להיות הורה משמורן.
קראו עוד על משמורת משותפת:
- תביעת משמורת משותפת (או הסדרי ראיה) שהוגשה על ידי אחים
- מעבר אב לעיר אחרת - האם תבוטל משמורת משותפת?
- משמורת משותפת ומזונות ילדים
- הורים לא גרים באותה העיר - האם תתאפשר משמורת משותפת?
האישה הוסיפה כי האב נקט כלפיה בהשפלות ואלימות מילולית, והדברים הגיעו עד כדי הוצאת צו הרחקה מהבית כנגדו. מנגד, האב ביקש להיות ההורה המשמורן של הקטינים, ולחילופין הוא עתר לקביעת משמורת משותפת. כמו כן, האב טען כי הוא לא נקט באלימות כלל, ועסקינן בהכפשות חסרות שחר מצד אשתו לשעבר.
הגבר הוסיף כי הוא לא עבד בשנים האחרונות בעקבות תאונת דרכים קשה שעבר, ובשל קריסת עסקו העצמאי. אי לכך, הוא הסביר כי נוצרה בין אשתו לשעבר לבינו "חלוקת תפקידים". לפיה, טען האב, נקבע כי האם תהיה המפרנסת והוא זה אשר יהיה בבית וידאג לילדים. לטענתו, תלונות האלימות כנגדו היו תלונות שווא, הא ותו לא.
בית המשפט - משמורת משותפת ותקווה לתקשורת טובה בין בני הזוג לשעבר
בית המשפט לענייני משפחה בחן את הסוגיה בהתאם לתסקיר סעד אשר הונח לפניו. השופטת, ד"ר ורדה בן שחר, קבעה כי יש לקבל את המלצותיה של פקידת הסעד ולקבוע משמורת משותפת על הקטינים. "בעקבות שינויים חברתיים בתפיסה בנוגע לתא המשפחתי, אשר חלו בשנים האחרונות גם על החברה בישראל, ניתן להיתקל פעמים רבות באבות אשר מעוניינים לקחת חלק פעיל בגידול הילדים ואף להיות מוגדרים כהורים משמורנים לכל דבר ועניין", נכתב בפסק הדין, "מדובר בגישה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה הקובעת הורה משמורן והורה המקיים הסדרי ראיה, ולהטות את הפסיקה לכיוון המשמורת המשותפת".
במקרה דנן, השופטת הדגישה כי שני ההורים היו מעורבים בחייהם של הקטינים ושניהם העניקו לצרכיהם מענה ראוי. הודגש כי שני ההורים ניחנו במסוגלות הורית גבוהה. השופטת הביעה, עם זאת, חשש כי התקשורת הלקויה בין ההורים תאיין את יכולתם לקיים משמורת משותפת על ילדיהם. יודגש כי אחד התנאים המהותיים למשמורת מסוג זה הינו תקשורת בריאה ומועילה בין ההורים (כאשר אלה שמים את הסכסוך ביניהם בצד, ומנהלים את חיי הילדים תוך הבנה הדדית). במקרה דנן, השופטת קבעה משמורת משותפת והביעה תקווה כי ההורים, אשר יקבלו הדרכה הורית, יוכלו לשפר את התקשורת ביניהם לטובת ילדיהם.
