בעולם הגלובלי בו אנו חיים, הגבולות התרבותיים הפכו להיות פתוחים לכל, וסיפורי אהבה נקרמים בין בני זוג ממדינות שונות. מגמה זו של זוגיות בין זוגות מעורבים, בעלי אזרחויות שונות, וילדי ארצות זרות, נמצאת אפוא בעלייה מתמדת.
כל עוד האהבה פורחת מדובר בסיפור מוצלח ומתקתק.
קראו עוד בתחום:
- אושרה חקירה נגדית בשיחת וידאו בתביעה על בסיס "אמנת האג"
- סכסוך גירושין - האם לאפשר עדות צד בועידת וידאו?
- החלטה בדבר פסילת קלטת וידאו כראיה
כאשר מתגלעים סכסוכים בין הצדדים, ייתכן והליכי הגירושין והפרידה יהיו מסובכים ביותר. קל וחומר הדבר נאמרים כאשר מדובר בבני זוג אשר יש להם ילדים משותפים. פעמים רבות נאלץ אחד מבני הזוג להתמודד עם חטיפת ילדים מארץ אחת לארץ אחרת, וזאת כאשר בן זוגו לוקח עימו את הילדים ועובר למדינת הולדתו. אמנת האג, אשר הינה אמנה בינלאומית הנוגעת לחטיפת ילדים, יכולה לסייע לבן הזוג אשר נותר ללא הילדים.
היות ומדובר בהליכים משפטיים חובקי עולם, פעמים רבות מבקש אחד הצדדים כי עדותו תתקבל בדרך של עדות וידאו. אמות המידה וכללי השימוש באמצעי היוועדות חזותית במשפט האזרחי טרם זכו להסדר בחקיקה בישראל.
מהי עדות וידאו?
סע' 13(א) לפקודת הראיות תשל"א -1971 קובע כי בית המשפט רשאי, לפי בקשת בעל דין במשפט אזרחי, לצוות כי עד או כל אדם אחר ייחקר בתצהיר על ידי אדם פלוני ובמקום פלוני אשר נמצא מחוץ לתחום שיפוטו. הדברים יאושרו כל אימת שבית המשפט סבור כי יש בכך צורך למען הצדק ולפי תנאים אשר הורה עליהם. הפסיקה פירשה סמכות זו של בית המשפט כסמכות לצוות על מתן עדות בהיוועדות חזותית.
בתקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ט-1999, קיים הסדר נוסף הקובע כי במידה וביקשו רשות מוסמכת, רשות מוסמכת זרה או בעל דין, לקיים גביית עדות באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בין לאומית, בית המשפט רשאי לאשר זאת כל אימת שהוא סבור כי נעשו הסידורים לאפשר צפייה בעד בכל מהלך העדות, שמיעתה, והצגת שאלות לעד.
התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת היום גביית עדות בהיוועדות חזותית. עם זאת, בתי המשפט אינם מתעלמים מכך שמדובר בשיטה אשר טמונים בה גם בעיות וחסרונות. עיקר חסרונה של שיטה זו הינה העדר מרותו הישירה של בית המשפט ופגיעה בהתרשמות הבלתי אמצעית של בית המשפט מהעדים. הפסיקה העניק לסעיף 13(א) הנ"ל פרשנות מצמצמת בהקשר של היוועדות חזותית.
היוועדות זו תאושר בהתקיים שלושה קריטריונים מצטברים:
- המבקש את העדות הוכיח כי פנייתו לבית המשפט נעשתה בתום לב. לדוגמא, במקרה אשר נדון בבית המשפט העליון נקבע כי לא תאושר עדות וידאו כאשר המבקש את העדות נמצא בחו"ל לאחר שמכר נכסיו, ברח מהארץ, ומעשיו מסכלים הליך פלילי ותביעה אזרחית בינו לבין הצד השני.
- העדות המבוקשת רלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת.
- קיימת סיבה טובה אשר מונעת מהעד להגיע לחקירה בבית המשפט (מצב בריאותי, מצב ביטחוני במדינה וכדומה). יש לציין כי חשש מנושים או הליך פלילי אינם מהווים עילה מוצדקת להימנע מלהגיע לישראל.
חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 קובע כי בהליכים על פי חוק זה יש להחזיר את המצב לקדמותו במהירות האפשרית. המחוקק ומתקין התקנות מכוח החוק ראו לנגד עיניהם את חשיבות המיידיות בעניין זה, וכן יש התייחסות לכך שההורה התובע את החזרת הילדים אינו נמצא בישראל. אי לכך, מתקין התקנות פטר את ההורה התובע מלהתייצב לדיון. עם זאת, בית המשפט רשאי להורות על התייצבותו של ההורה התובע לדיון, וזאת מטעמים מיוחדים אשר ירשמו.
ההבדל בין תובע לעד
תביעות מכוח אמנת האג מוגשות בדרך כלל על ידי ההורה אשר הילדים נחטפו ממשמרתו. העובדה שההורה אשר מגיש את התביעה מבקש לערוך אותה באמצעות עדות וידאו, עלולה לעמוד לאחרון לרועץ. הלכה פסוקה היא כי בית המשפט מקפיד בבחינת התקיימות הקריטריונים המנויים לעיל, במיוחד כאשר עסקינן תובע.
מושכלות ראשונים הם כי ישנה חשיבות של ממש להתרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מהמעורבים בתיק, קל וחומר כאשר מדובר בבעל דין מעוניין. הדברים נאמרים אף ביתר שאת כאשר מדובר בתובע. הלכה פסוקה היא כי רק במקרים חריגים בלבד תינתן רשות לערוך עדות וידאו לתובע, וזאת משום שהוא בחר בעצמו לפתוח ההליכים בישראל, ועל כן הוא נושא בחובה מוסרית גבוהה יותר להימנע מלהעביר את המחלוקת לזירת בירור במקום אחר.
