בקשה להכריע במקום מושבו וחינוכו של קטין, לגביו נצים הצדדים מזה תקופה ארוכה. ההורים בתיק זה, הגיעו להסכם גירושין ביום 17.06.01, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין. משמורת הקטין נקבעה אצל אמו. לפני כשנה וחצי הגיש האב תביעה למשמורת הקטין; במסגרת התביעה, נתבקש צו מניעה, שיאסור על האם שינוי מקום חינוך הקטין, ומקום מגוריו. ביום 23.08.07 הגישו רשויות הרווחה בקשה בה התבקש ביהמ"ש למנוע העברת הקטין לאור מעבר בפועל שביצעה האם.
כיצד יש להכריע במקרה דנן?
עיקרון טובת הילד הינה בבחינת עולם ומלואו. במסגרת טובת הקטין, יש לקחת בחשבון גם את רווחת הוריו. מטבע הדברים, כאשר אמו של הקטין תזכה, לשקם חייה בהיבט הזוגי, וירווח לה, ירווח בצד זאת לקטין, רווחתה הנפשית של אמו משפיעה על רווחתו שלו. יחד עם זאת, גם רווחתו האישית של אביו הנה פרמטר בטובתו של הקטין – הקרבה, הסדירות, והקביעות. בצד כל אלו – יש להביא בחשבון את הסביבה, מערכת החינוך, וגורמי הטיפול בקטין.
כל קטין באשר הוא – זקוק ליציבות; כל קטין נקשר לסביבת מגוריו, סביבת חינוכו וחבריו. אמנם, כהורים ( יחד ), נתונה הזכות לשנות סביבה זו, אך גם כשהורים פועלים לשינוי כאמור, שמים הם לנגד עיניהם פגיעה אפשרית בקטין, תועלת מול נזק. מקל וחומר אמורים הדברים עת מדובר בילדים שהינם קורבנות של גירושין קשים. ילדים אלו חווים הליך שבספרות הפסיכולוגית הוגדר כדומה לאבל במשפחה. לא זו אף זו – במסגרת סכסוך כזה, מוטלים על כתפי הקטין לא אחת – "משימות" ליטול צד כזה או אחר, להחליט עבור ההורים ולהיות שופר לקולם.
קראו עוד בתחום:
כאשר מביאים אנו, כהורים, ילדים לעולם, "מוותרים" אנו על זכויות רבות – נשללת מאיתנו פרטיות, חופש מסויים, שלווה מסויימת, וזוכים אנו בהנאות רבות; הויתור הינו מודע , כחלק מאחריותנו ההורית, יכולת השיקום, וניהול החיים לא נשללים אוטומטית, אלא שכפופים הם לטובת הקטין.
שינוי מקום המגורים אינו עומד עם טובת הקטין
כדי לשנות את המצב הקיים עבור הקטין, לזכות ב"חירות" השיקום, היה על האם להראות, כי זו טובת הקטין, וכי מצבו מאפשר זאת; על האם להראות כי המעבר אפשרי ויביא יותר תועלת מנזק. נטל זה לא הורם. סביב הקטין היום קיימת מערכת טיפולית מגוננת, אשר שינוי מקום המגורים עלול לגדוע אותה. מחוות הדעת ומהתסקירים עולה, כי מצב הקטין אכן השתפר, ברם הן חוות הדעת והן התסקירים מצביעים על חולשה ניכרת, חוסר נוחות אגו, המצריכים טיפול נוסף בטרם מעבר.
השקט והיציבות להם זקוק הקטין - הובאו הן בחוות הדעת והן בתסקיר כגורמים בעלי ערך עליון. מסגרות חינוך, חברים, פעילויות פנאי במקום לסיכום, לא הורם הנטל להראות, כי מצב הקטין מאפשר כיום מעבר. צו המניעה והוראות פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעמדו על כנם.
