שבועיים לאחר שנולדה הקטינה, כאחות לשני אחים גדולים, נפטרה אימה במפתיע באופן המכה את כל המשפחה בהלם. אביה של הקטינה, בסמוך למותה של האם, התקשה בטיפול באחיה הגדולים אשר הפגינו קשיים מתעצמים עם פטירתן אימן. אי לכך, הועברה המשמורת על הקטינה, באישור שירותי הרווחה, לביתה של אחות המנוחה (רווקה ללא ילדים).
שנתיים לאחר מכן, האב, בהמלצת הועדה לתכנון וטיפול במחלקת הרווחה, מבקש להחזיר את בתו אליו. עם זאת, נתקל הוא בהתנגדות חריפה מצד דודתה. הדודה טענה כי יש להשאיר את הקטינה בחזקתה, זו בהתאם לעקרון טובת הילד.
קראו עוד בתחום:
-
מינוי דודים כאפוטרופוסים לילדים שהתייתמו מהוריהם - סמכות בית המשפט לדון בתביעת משמורת של קטין בקנדה
- פונדקאות בהודו - אישור על בדיקת רקמות
- רב שאיננו מומחה לילדים או פסיכולוג ישמש כבורר?
לשיטתה, לא היה מקום לערב בשיקולי טובתה של הקטינה מושגים ערטילאיים למציאות חייה הלקוחים מחייהם של ילדים להורים ביולוגים. הדודה הוסיפה כי הקטינה, אשר גדלה בביתה מאז שהייתה בת שבועיים ימים, רואה בה דמות אם – יציבה, עקבית, סמכותית ומחנכת. לטענתה של הדודה, האב הינו אדם טוב, חסר מסוגלות הורות לשאת בצרכי הקטינה.
למרות התנהלותו של האב - זכותו הינה טבעית וחזקה
השופטת קבע כי אכן התנהלותו ההורית של האב בגידול ילדיו לא הייתה אופטימאלית. לדוגמא, האב לא רכש מיטה נפרדת לקטינה, נמנע מלקיים חלק ממסגרת הסדרי הראיה ו/או להשתתף במסיבת יום הולדתה של הילדה. יחד עם זאת, לא היה בחולשות אלו כדי להוות נסיבה כה חריגה המצדיקה פגיעה בזכויותיו הטבעיות כהורה הביולוגי של הקטינה.
בפסק הדין נכתב כי לא ניתן לטעון בכל דרך שהאב גילה אדישות ו/או אי אכפתיות לגבי חובותיו ההוריות המצדיקות פגיעה ו/או צמצום האפוטרופסות שלו. ההפך הוא הנכון - כעולה מהתסקירים שפורטו בפני בית המשפט (עובדים סוציאליים, גננות, יועצים משפטיים וכו’), האב התמודד עם הקשיים אשר היכו במשפחה, לא נטש את ילדיו והמשיך לעמוד לצידם בכל דרך שידע והכיר.
כמו כן, האב קיבל הדרכה הורית מתמשכת, התמיד להגיע לטיפול לאורך כל התקופה בה נערך, הראה רצון להתקרב לקטינה והימנעותה לא פגעו בנחישותו לנסות ולהעמיק את הקשר עימה. בנוסף, האב גילה הבנה באשר לקונפליקט בו מצויה הקטינה ושיתף פעולה באופן מלא עם הגורמים המטפלים.
חשיבות הקשר של הקטינה עם אחיה
השופטת ציינה בנוסף כי קיימת חשיבות לא פחותה למגוריה של הקטינה עם אחיה הביולוגיים. בפסק הדין הובאו דבריו של השופט זיילר העוסקות בסוגיה זו –
"היחסים הנוצרים בבית אבא בין האחים הם זרע המנביט פרי למשך כל החיים. אותה עזרה הדדית, תמיכה, סעד רוחני, משענת ואהבה מחברים בין האחים ונשארים עמם לכל חייהם. קשרים אלו ניזונים כולם מאותם שנים לא ארוכות שמבלים הילדים בבית אחד, בחיק הוריהם, כשהם חוגגים יחדיו את החגים, מבלים יחדיו את הימים האפורים, מחלקים יחדיו את חוויותיהם, משחקים את משחקיהם, מצרים האחד את צעדי רעהו, מקנאים האחד בשני, שמחים האחד את שמחתו של האחר, גדלים יחדיו ועושים אותן מאות ואלפי פעולות שמצטרפות כולן להוויה אחת שחיי משפחה שמה".
