בני זוג התחתנו בשנת 2002 ונולדה להם בת משותפת. בטרם מלאה לילדה שנה, התגרשו הוריה ונפתחו ביניהם הליכי גירושין. בינתיים, שני ההורים נישאו פעם נוספת ונולדו להם ילדים מנישואיהם השניים. בשנת 2011, האם ביקשה להגר עם בעלה החדש, ילדיהם ובתה מנישואיה הראשונים, לארצות הברית. האב התנגד לניתוק העתידי בין בתו לבינו וביקש מבית המשפט לאסור על ההגירה.
קראו עוד בתחום:
- החזרת קטין חטוף לארצות הברית שם שהה עם אביו
- ביטול או הפחתת דמי מזונות אשר נקבעו בפסק-דין שניתן בחו"ל
- הליכי התביעה החלו בארה"ב, האם ישראל הינה פורום נאות לדיון?
- השבת קטין לארצות הברית מישראל מכוח אמנת האג
- אב השלים עם החטיפה, הקטינה לא תוחזר לארצות הברית
התובעת טענה כי יש לאשר את ההגירה לארצות הברית וזאת משום שבתור אזרחית ארה"ב, אשר גדלה שם מגיל שנה וחצי, מדובר במעבר הגיוני ביותר מבחינתה. האישה הוסיפה כי יש לה בארצות הברית משפחה גדולה וחברים, וכן היא מעוניינת לעבור ללוס אנג'לס בה קיימת קהילה יהודית חזקה ותומכת. לטענת התובעת, היא מעוניינת לעבור לארה"ב על מנת לפתוח עסק עם בעלה החדש והיא צופה כי העסק יפיק רווחים נאים אשר יסייעו לגידולה של הקטינה.
האב טען כי אין להתיר את ההגירה וזאת משום שכבר היום פוגעת אשתו לשעבר בקשר שלו עם בתו ויוצרת ניכור מוחלט ביניהם. לטענתו, הדברים יחמירו ביתר שאת כאשר האם תימצא במרחק רב עם הקטינה, וסביר להניח שהקשר בין הבת לאביה ייפגע באופן סופי ובלתי הפיך.
בית המשפט מאשר ההגירה
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש להתיר את המעבר ולאשר את ההגירה. תביעות אשר עוסקות בענייני הגירת קטינים נבחנות על פי עיקרון יסודי אחד – עיקרון טובת הילד. מדובר אפוא בעיקרון מנחה בודד בנוגע לסוגיות משמורת ילדים, וזאת מבלי שנשקלים לצידו שיקולים עצמאיים נוספים.
הורים מחויבים לדאוג לילדיהם הקטינים מכוח סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. במסגרת דאגה זו צמודה גם הרשות להחזיק בקטינים והזכות לקבוע את מקום מגוריהם. במקרה דנן, אין ספק כי האם הינה משמורנית על בתה הקטינה, והיא בעלת זכות לקבוע את מקום מגוריה.
כאשר הורה משמורן מבקש לעבור עם ילדיו הקטינים למקום מרוחק – קל וחומר למדינה זרה – מומלץ כי ההורים יגיעו להסכמה בעניין. במידה ואין הסכמה הורית, בית המשפט נדרש להכריע בשאלת החזקת הקטין ומקום מגוריו, ולפי טובת הילד. במקרה זה, בית המשפט בחן את נסיבות המקרה שהונח לפניו, וקבע כאמור כי יש להתיר את ההגירה.
בפסק הדין ציין השופט כי הקטינה זוכה בחיק אימה ובעלה החדש ל"תא משפחתי חם, מגונן, מיטיבי ותומך". השופטת לא התעלמה מכך שתא משפחתי זה גורם לפגיעה של ממש ביחסיה של הקטינה עם אביה. עם זאת, נוכח המציאות אשר תוארה על ידי הצדדים, והעובדה כי מניסיונותיו של בית המשפט לחדש את הקשר בין הקטינה לאביה נראה כי מדובר במשימה ארוכת טווח, נקבע בפסק הדין כי מציאות חייה של הקטינה מבחינת קשר זה לא תשתנה במידה רבה, בין אם היא תגור בישראל ובין אם תגור בארה"ב.
- החזרת קטין חטוף לאב נוצרי הגר בבלגיה
- קבלת בקשת הגירה בשל מסוגלות הורית וחרף הפרת פסק דין
- הגירה לניו זילנד של הקטינים ואימם
- אישור הגירת אם עם בנה הקטין לצרפת
הלכה פסוקה היא כי קביעת הגירת קטינים ללא הסכמה הורית הינה בבחינת הרע במיעוטו. עיקרון טובת הילד מכיר בצורך הרגשי של הקטין לקשר עם שני הוריו, גם לאחר הגירושין. עם זאת, כאשר בוחנים את האופציות האפשריות, נראה היה לשופטת כי מעבר הקטינה לארצות הברית תוך הסדרי ראייה מסוימים עם אביה, עדיף מהעברת המשמורת על הקטינה לאב, אשר איננו מתגורר במקום קבוע, גרוש פעם שנייה וגר במקום מרוחק ממקומה הטבעי של הקטינה.
"קביעה זו", כתבה השופטת, "לא רק שהיא אינה לטובתה של הקטינה, אלא שהיא חלופה רעה ביותר ועתידה לגרום לקטינה נזקים שאינם ברי תיקון".
