אמנת האג הינה התשובה של הקהילה הבינלאומית לתופעה הקשה של הרחקת ילדים מהורה אחד תוך כדי חטיפתם על ידי ההורה השני למדינה אחרת. מטרתה של האמנה הינה להסדיר מתן "עזרה ראשונה" ולאפשר פעולה מיידית ודחופה ל"כיבוי הדלקה" ע"י החזרה מיידית של קטין חטוף למקום מגוריו הרגיל. מה יהיה הדין כאשר האם, אשר הוצא כנגדה צו להשבת קטין למקום מגוריו לפני כשנה וחצי, מתעלמת מפסק הדין ומסתירה את הקטין?
תביעה בעניין זה הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, על ידי אב אשר אישתו לשעבר חטפה את בנו. האישה מקפידה זה שנה וחצי להסתיר את הקטין תוך שהיא נמנעת מביצוע פסק הדין אשר ניתן בבית המשפט העליון, ובו ניקבע כי מקום מגוריו של הקטין הינו עם האב.
קראו עוד בתחום:
- אמנת האג - חטיפת ילדים לאנגליה
- אמנת האג - תביעת אב להחזרת בנו הקטין
- אושרה חקירה נגדית בשיחת וידאו בתביעה על בסיס "אמנת האג"
עורך דינו של האב הגיע לביתה של האם בחברת שני שוטרים, בכדי להביא לחקירת מומחה את הטלפונים הניידים והמחשבים אשר ברשותה, על מנת לדלות מידע לצורך איתור הקטין. האם מיהרה להגיש ערעור לבית המשפט כנגד המצאת הצו וטענה כי בית המשפט לענייני משפחה אינו יכול להעניק צו חיפוש, אשר קשור לפקודת סדר הדין הפלילי. האם טענה כי הצו אינו חוקי, אינו חוקתי, ניתן בחוסר סמכות עניינית ותוך פגיעה חמורה ואסורה בזכויות יסוד.
האם קיימת לבית המשפט לענייני משפחה סמכות בעניין?
לצורך יישום הוראות אמנת האג, באופן היעיל ביותר להבטחת החזרתם המיידית של ילדים והשגת יתר יעדי האמנה, נקבעו הוראות לשיתוף פעולה ונקיטת הליכים. מטרתם של הוראות והליכים אלו הינה לגלות את מקום הימצאו של הילד אשר הורחק ו\או לא הוחזר. בין ההליכים המפורטים באמנה, מפורטת גם אפשרות של שימוש בסעדי ביניים נוספים כפי שמפורט בתק' 295 לסדר הדין האזרחי. תקנה זו מונה בן השאר המצאת צו המורה למשטרת ישראל לחקור את נסיבות החטיפה, לאתר את מקום הימצאו של הילד ולסייע לפקיד הסעד להביאו לפני בית המשפט.
זאת ועוד, ידוע כי הורה אשר ילדו נחטף רשאי לפנות לביהמ"ש בבקשה למתן סעדים לצורך איתור הילד החטוף. האמנה קובעת במפורש כי על הרשות השיפוטית לעשות כל שניתן על מנת לאתר את הקטין ולהבטיח את החזרתו להורה ממנו נחטף, ובכלל זה לקבל סיוע ממשטרת ישראל.
במקרה דנן השופט אף הרחיב ואמר כי קל וחומר נכונים הדברים כאשר עסקינן בפסק דין חלוט, עת האם מפרה ומסכלת את ביצועו, ע"י העלמת הקטין ו"הורדתו למחתרת".
קראו עוד בתחום:
- חטפה את ילדתה לאנגליה ותשלם פיצויים – 180 אלף שקלים
- תביעה ע"פ אמנת האג, חטיפת ילדים
- מהו עיקרון טובת הילד?
אי לכך, דחה השופט את טענות הערעור של האם לגבי חוקיות הצו וקבע כי אין ספק שברוח אמנת האג מוסמך בימ"ש לענייני משפחה להמציא צו חיפוש במסגרת נקיטת הליכי ביצוע פסק דין. סמכות זו עולה גם מסע’ 7 לחוק בימ"ש לענייני משפחה, הקובע כי הליכי ביצוע בתובענה בעניינו של קטין יבוצעו על פי החלטת בית משפט לענייני משפחה ובפיקוחו.
השופט הרחיב ואמר כי רשימת ההליכים שניתן לנקוט בהם לצורך ביצוע פסק דין בעניינו של קטין, אינה רשימה סגורה והיא נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. מטבע הדברים, כאשר עסקינן בפסק דין שניתן במסגרת תובענה על פי אמנת האג, יש לנקוט בכל ההליכים הנדרשים להשגת מידע, לרבות צעדים דרסטיים ופולשניים.
