מערכת המשפט בישראל מכירה בכך שאימוץ ילדים הינו מהלך משמעותי שלא יבוטל לעיתים קרובות. אימוץ מקים זכויות וחובות שונות כלפי הצדדים (לדוגמא, זכויות של הילד המאומץ בירושה, חובות של הילד כלפיו הוריו המאמצים ועוד). עם זאת, ישנם מקרים - חריגים - בהם ניתן יהיה לבטל אימוץ. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין שניתן בית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה ביטל צו אימוץ של ספורטאי בן 27 וזאת לאחר בקשה שהוגשה על ידו. המבקש, יליד 1984, נולד בחו"ל והתייתם מאביו כאשר מלאו לו חמש שנים. שנה לאחר מכן, התחתנה אימו הביולוגית בנישואים שניים ואביו החורג ביקש, על רקע נישואין אלו, לאמץ את בנה. בית המשפט המחוזי נתן את צו האימוץ לפני כ-17 שנה.
קראו עוד בתחום:
- האם קטין יוכרז בר אימוץ ללא שמיעת האב?
- האם סובלת מסכיזופרניה, האם יקבע אימוץ פתוח?
- אימוץ בידי דודים לאחר בדיקת מסוגלות הורית
-
אימוץ בפועל ואימוץ כדין, האם הבדלים מבחינת הזכות לירושה? - אימוץ פתוח, אימוץ סגור - האמא צריכה בעצמה אפוטרופוס
במרוצת השנים נולדו לאימו הביולוגית של המבקש, ולאביו החורג, ילדים נוספים. בין גיל 10 לגיל 13 גר המבקש מחוץ לבית בפנימייה. בגיל 13, עבר המבקש חזרה לחו"ל והתגורר עם סביו הביולוגיים מצד אביו. אמו, אביו המאמץ, ואחיו החורגים, נשארו בישראל.
הוריו של האב הביולוגי הנחו את המבקש וייעדו אותו לפנות לכיוונים ספורטיביים. האחרון קיבל חינוך במוסדות העוסקים בתחום הספורט והוריו של האב הביולוגי הרבו לספר לו על אביו שהיה ספורטאי בעצמו ואמרו לו כי הם מרגישים כי מעשיו ממשיכים את דרכו.
האם הביולוגית והאב המאמץ מתגרשים
אימו הביולוגית של המבקש, ואביו המאמץ, התגרשו בשנת 2002 והקשר בין המאמץ לבין המבקש נותק לחלוטין כתוצאה מגירושין אלו. למעשה, המבקש לא חזר להתגורר בארץ מאז גיל 13 והוא המשיך להתפתח, הן בתחום הספורט והן בתחום העסקי. במשך השנים, המבקש הרבה לבקר בישראל תוך שהוא נפגש עם אחיו ואימו, אך לעולם לא עם אביו המאמץ.
לפני מספר חודשים, המבקש החליט לחזור לישראל והתקבל לקבוצת ספורט ישראלית. כמו כן, המבקש הגיש בקשה לבטל את צו האימוץ אשר ניתן בשנת 1993 וזאת בגין היעדר קשר בין המאמץ לבינו, וכן בשל אי קיום יחסי הורה-ילד בין השניים. המבקש הוסיף כי הוא ממשיך את דרכו של אביו הביולוגי ובין אביו המנוח לבינו יש קשר משפחתי חזק וקיים. האב המאמץ הסכים לבקשה לבטל את צו האימוץ.
הורות מכוח אימוץ היא כהורות טבעית
בית המשפט קבע כי נקודת המוצא בעניינים הנוגעים לאימוץ בישראל היא כי האימוץ הוא דבר סופי ומוגמר. על פי רוב, שינויים במעמדם של ילדים מאומצים אינם אפשריים. ישנן גישות במערכת המשפט הגורסות כי אימוץ ילדים שווה לחלוטין להורות טבעית, וכפי שהורות טבעית איננה ניתנת לוויתור, כך גם הורות מכוח אימוץ.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי מדובר בחריג לכלל המוכיח את הכלל. השופטת כתבה בפסק הדין כי נסיבות חייו המיוחדות של המבקש, והעדר הקשר בין אביו המאמץ לבינו במשך שנים כה רבות, מאפשרים כעת את ביטול האימוץ. הזמן הרב אשר שהה המבקש בביתם ובצילם של סביו הביולוגיים, אשר הקפידו להפיח חיים ברוחו של אביו הביולוגי ולאפשר לו לינוק מדמותו ודרכו, הפכו את הקשר בין המבקש לאביו המנוח לחזק יותר מהקשר אשר התקיים בינו לבין אביו המאמץ החי.
השופטת הוסיפה כי תחושותיו אלו של המבקש לא הושפעו ממערכת היחסים בין האם לבין האב המאמץ (ולא מגירושיהם). למעשה, בין הספורטאי לאביו המאמץ לא התקיים קשר של ממש והמאמץ לא שימש עבור המבקש אב תפקודי או פסיכולוגי.
מצד אחד עומד האב המאמץ אשר כלל איננו אב אמיתי של המבקש (ומעולם הוא לא היה כזה) ומסכים לקבלת הבקשה ולביטול האימוץ. מהצד השני, המבקש הינו ספורטאי בגיר אשר הינו בעל הכרה עצמית ובית המשפט נוטה להקשיב לרצונו ולמשאלת ליבו המשלימים את זהותו וזכותו להגשמה עצמית, חירות וכבוד. לסיכום, בית המשפט קבע כי יש לבטל את צו האימוץ, וזאת ממניעים ראויים וכנים המתיישבים עם טובתם של כלל הנוגעים בדבר.
