השיקולים העומדים בפני בית המשפט, בבואו לבחון האם יש לבצע קביעת אבהות באמצעות בדיקת סיווג רקמות, נבחנו פעמים רבות בערכאות המשפטיות בישראל. על מנת לנסות ולהסדיר חלק מן האינטרסים המתנגשים בסוגיה משפטית זו, קבע המחוקק את חוק המידע הגנטי.
חוק זה היה אמור לקבע את אופן ביצוע הבדיקות. במסגרת החוק נקבעו מספר אבני דרך חשובות בנוגע לסוגיה זו. לדוגמא, החוק מעניק אפשרות לבצע בדיקת סיווג רקמות בכפייה, בהתאם להוראת בית המשפט. עם זאת, יש לציין כי החוק ותיקונו אינם יכולים להיות מנוגדים לעיקרון טובת הילד.
קראו עוד בתחום:
- פונדקאות בהודו - אישור על בדיקת רקמות
- דחיית תביעת אבהות בשל חשש לממזרות
-
הוכחת אבהות לצורך חוק השבות - רק דרך בדיקת רקמות
ידוע כי במקרים בהם עוסקים בתי המשפט לענייני משפחה בנושאים הנוגעים לקטינים, עומד עיקרון טובת הילד בראש מענייניהם של השופטים. אי לכך, במקום בו הקטין עלול להיפגע בגין בדיקת סיווג הרקמות, אשר בכוחה לחשוף את זהותו של אביו (או שלילת זהות של אב נטען) - יש להורות על אי ביצוע הבדיקה.
יודגש כי לא תמיד מהווה בדיקת סיווג רקמות סכנה לפגיעה בטובתו של קטין. ההלכה הפסוקה הכירה בכך שהקטין זכאי לדעת מיהו אביו ופעמים רבות יכולה בדיקה זו להביא גם מזור כלכלי לקטין (תוך פסיקת מזונות כלפי אב מסוים). זאת ועוד, ידוע כי ההורים אף הם זכאים לדעת את זהותם של צאצאיהם.
הקטין עלול להיפגש נפשית מתוצאות שליליות לבדיקה
אחד מן השיקולים העומדים בפני בית המשפט בבחינת הצורך בביצוע בדיקת סיווג רקמות, הינו ההשפעה החברתית אשר יכולה להיות תולדה של בדיקה זו. במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, נידון עניינו של קטין כבן 15 וחצי המצוי תקופה ארוכה במסגרות חוץ ביתיות.
התובעת, אימו של הקטין, והנתבע, האב הנטען של הקטין, לא נישאו מעולם והנתבע אף מסכים לביצוע הבדיקה היות והוא מכחיש אבהותו מכל וכל.
בית המשפט דחה את תביעתה של האם לביצוע בדיקת סיווג רקמות במקרה זה. השופטים ציינו כי האם איננה מפרידה בין טובתה לבין טובת הקטין וניכר כי היא מקווה שתוצאות הבדיקה ישפרו את מצבה הכלכלי. לדוגמא, במקביל לניהול ההליכים בבתי המשפט, חשפה התובעת את הקטין להליכים המשפטיים. חשיפה זו פגעה בקטין עד כי בית המשפט נאלץ להוציא כנגד האישה צו מניעה האוסר על עירוב הקטין בהליך.
- דחיית בקשת אם לביצוע בדיקת רקמות
- בדיקת רקמות לאור החוק החדש
- תביעה להכרת אבהות ותביעה למתן צו לבדיקת סווג רקמות
במסגרת החלטתו, ביקש השופט כי יוצגו בפניו תצהירים מטעם אנשי מקצוע. לאחר שקיבל השופט את התצהירים המבוקשים, קבע האחרון כי מקובלת עליו חוות דעתה של פקידת הסעד אשר נפגשה עם הקטין. בפסק הדין צוין כי מדובר בקטין הנמצא במצב קשה מאד.
לדוגמא, גם במסגרת החוץ ביתית (אשר הינה סביבה המורגלת לקטינים קשים) מוגדרת התנהגותו כקיצונית וחריגה. כמו כן, המסגרת החוץ ביתית הודיעה אף היא לבית המשפט כי היא מתקשה להחזיקו.
השופט הוסיף כי נראה שהאם איננה משמשת משענת חברתית ומשפחתית לקטין ולמעשה מנסה היא לזכות לרווחה כלכלית על גבו. "לו היה מדובר בקטין נורמטיבי, המתגורר בבית אמו, בעל סביבה תומכת, בטוחה ויציבה, לא הייתה כל מניעה לביצוע הבדיקה", כתב השופט, "עם זאת, לקטין בו עסקינן עלולה הבדיקה להביא לגרירתו לתהומות. אם חשש לכתם חברתי מונע בדיקה, חשש לתהומות נשיה נפשיים ודאי שכן".
