בית המשפט המחוזי קבע כי יש לבטל החלטה אשר ניתנה בבית המשפט לענייני משפחה, ובה עסק בית משפט קמא בסמכותו להורות על בדיקת רקמות בחו"ל. בפסק דינו, דחה את המשפט לענייני משפחה את התביעה אשר הוגשה על ידי הורים חד הוריים שנולדו להם ילדים מאם פונדקאית בהודו. בית המשפט קבע כי דין תביעתם של האחרונים להידחות, זאת משום שעיקרון טובת הילד קובע שלילד צריכים להיות שני הורים.
מהו נוהל חו"ל?
נוהל חו"ל הינו נוהל של העברת דגימות דנ"א מחו"ל לישראל, לפי סעיף 58 לתקנון הקונסולרי. על פי הנוהל, כאשר מתעורר צורך בבדיקת רקמות לצורך הוכחת קשרי משפחה, אך הנבדק מצוי מחוץ לגבולות ישראל, תינטל הדגימה על ידי הנציג הקונסולארי. בדיקה זו אמורה לעבור על פי הנוהל לבית החולים תל השומר בפרוצדורה מסוימת.
קראו גם בתחום:
- האם יש לערוך בדיקת אבהות לקטינה שנולדה כתוצאה מהפריה חוץ גופית?
- הוכחת אבהות, מהן הראיות שיש להניח בפני בית המשפט?
- דחיית תביעת אבהות בשל חשש לממזרות
- תביעת אבהות, מהי?
בית המשפט המחוזי קיבל את טענותיהם של התובעים בערעור, וקבע כי לבית המשפט לענייני משפחה ישנה סמכות להורות על קביעת אבהות על ילדיהם. המערערים הוסיפו כי דחיית בדיקת האבהות עלולה להביא למצב בו הילדים יוותרו בהודו, ללא זהות ואזרחות, כאשר הם נעדרי אפשרויות לחלוטין.
זאת ועוד, הקטינים זקוקים לחיסונים ואין הם יכולים לקבל אותם ללא הכרה באבהותם של הוריהם.
שופטי בית המשפט המחוזי, דוד מינץ ותמר בזק-רפפורט, קבעו בדעת הרוב שיש לקבל את הערעור ובית המשפט לענייני משפחה מוסמך לקבל החלטה זו. השופטים כתבו בפסק הדין כי על פי חוק המידע הגנטי, שמיעת קולו של הנבדק הינה זכות מנדטורית, אשר משקלה חשוב עוד יותר בסוגית מורכבת זו.
הסוגיה החד הורית אינה יכולה לפגוע בילד
השופטים הוסיפו כי אי התרת בדיקת הרקמות ללא שמיעתם של הקטינים בבית המשפט יכולה להיעשות רק במקרים קיצוניים וחריגים. במקרה דנן, קבעו השופטים, לא מדובר בסוגיה הקיצונית שעולה כדי שלילת הסמכות לביצוע בדיקת הרקמות.
על פי פסק הדין, בית המשפט לענייני משפחה לא היה אמור לבחון את הסוגיה החד הורית בעניין שהונח לפניו. בפסק הדין בנוגע לערעור נכתב שעל אף שבחוק ההסכמים לנשיאת עוברים נקבעה דרישה לקיומם של זוג הורים מיועדים לצורך היקשרות בהסכם פונדקאות כדין, הרי שעל פי קביעתו של בית המשפט העליון עסקינן בדרישה המפלה לרעה אמהות חד הוריות.
לא זו אף זו, את הבחינה של טובת הילד יש לעשות ביחס לקטין הספציפי שעניינו מונח בפני בית המשפט, ולא ביחס לקטין ערטילאי כלשהו, מעין "הקטין הסביר" (מה גם שיש להיזהר מלערב בעניין שיקולים אידיאולוגיים או דתיים).
