גבר הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנוגע להחלטת ביניים שהתקבלה בבית המשפט לענייני משפחה במסגרתה הוא הופנה לבדיקת רקמות. בדיקת הרקמות נועדה לבדוק את אבהותו של המערער לגבי קטין אשר הינו בנה של אם נוצרייה.
על פי רוב, כאשר קיים חשש לממזרות, הלכה פסוקה היא כי אין להורות על בדיקת סיווג רקמות. יתרה מכך, גם כאשר האב הוא זה אשר מבקש את עריכת הבדיקה, בית המשפט נדרש לבחון את הסוגיה מנקודת מבטו של הילד. דהיינו, טובתו היא שלא להיות מוגדר כ"ממזר", על כל ההשלכות ההלכתיות הנובעות מכך בחברה יהודית. טובה זו גוברת על פי רוב על טובתו של הילד להכיר את אביו הביולוגי.
קראו עוד בתחום זה:
- הורה פסיכולוגי במקום קביעת אבהות - חשש לממזרות
- חשש ל"ממזרות" בדין השרעי, האם תיערך בדיקת האבהות?
- דחיית תביעת אבהות בשל חשש לממזרות
- תביעת אבהות, מהי?
- שתוקי - מהו?
כאמור, עניינים הנוגעים לקטינים בבתי המשפט, קל וחומר בבתי המשפט לענייני משפחה, עוסקים לא אחת בעיקרון טובת הילד. דהיינו, במידה ואישה נשואה מבקשת בדיקת רקמות מגבר שאיננו בעלה, ייתכן והבדיקה תוכיח כי הילד נולד מחוץ לנישואין ועל כן הוא ממזר. אי לכך, עדיף לילד שלא ידע מי אביו, מאשר שיישא בכתם ההלכתי.
במקרה דנן, דובר על אישה אשר איננה יהודייה אלא נוצרייה אזרחית פינלנד. דהיינו, הילד לא יהפוך לממזר, גם אם בדיקת הרקמות תתברר כחיובית. הסתבר עוד כי התובעת והנתבע מגדירים עצמם כאתאיסטים. והם מתכוונים להעניק לילדיהם חינוך ברוח זו. מדובר אפוא במשפחה אשר סוגית הממזרות אינה נוגעת לה מההיבט הדתי. בפסק הדין בבית המשפט המחוזי צוין כי באופן עקרוני מוטב לילד זה כי יכיר זהות אביו.
הילד כבר יודע שבעלה של אמו איננו אביו
זאת ועוד, האם כבר ציינה בפני הילד כי בעלה איננו אביו. אי לכך, בדיקת רקמות שתוצאתה חיובית לא תביא ל"טראומה" עבור הילד. זאת ועוד, גם המערער דכאן היה משוכנע כי הוא אביו של הילד והדבר הובא לידיעתם של ילדיהם של הצדדים. בית המשפט ציין עוד כי במידה והגבר יתגלה כאבי הילד, תוטל עליו החובה לתרום את חלקו ההולם לפרנסתו ועל כן הדבר יהיה מבחינה כלכלית טוב עבור הקטין. כמו כן, צוין כי בעלה של האם מתקרב לגיל הפנסיה וקיים ספק בקשר ליכולתו לתמוך כלכלית בילד.
"השיקול הדומיננטי אשר מוביל את בית המשפט בסוגיות כגון דא הוא טובת הילד", נכתב בפסק הדין, "עם זאת, למרות השיקולים המצטברים היכולים להביא אפוא למסקנה שיש להורות על בדיקת סיווג הרקמות, ניכר כי בית המשפט המחוזי לא התייחס לחוות דעתה של הפסיכולוגית – מומחית מטעם בית המשפט – אשר הייתה סבורה אחרת".
אי לכך, בית המשפט קבע כי חרף השיקולים הרבים לעניין זה, יש להשיב את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן את טובת הילד בהתאם לחוות הדעת המקצועית.
