אכיפת הסדרי ראיה על אם, האמנם?

תמ"ש 3589-02-11

מערכת המשפט מחזיקה בכלים שונים אשר מטרתם להוציא את פסקי דינה מן הכוח אל הפועל. ככל, לאחר שניתן פסק דין, הסמכות להוציאו אל הפועל מסורה ללשכת ההוצאה לפועל וזאת משום שבית המשפט איננו בעל האמצעים והכלים לקיום פיקוח ובקרה נמשכים ויעילים אודות המתרחש מחוץ לכתליו. עם זאת, ערכאות המשפט מחזיקות במספר סמכויות אכיפה.

בדיני המשפחה, המחוקק ראה לנכון להעניק סמכויות אכיפה בידיו של בית המשפט בקשר לשני נושאים – משמורת והסדרי ראיה, ואיזון משאבים בין בני זוג. חשיבותו של סעד אשר נועד לאכוף פסק דין חורגת אפוא מהאינטרס הצר של בעלי הדין בהליך. מטרותיה של הסמכות הנ"ל הינן לאכוף את פסק הדין וליצור מורא מפני המערכת.

הסדרי ראיה וחשיבותם מבחינת טובת הקטין

הסדרי ראיה מהווים חלק בלתי נפרד מחייהם של קטינים. בית המשפט רואה חשיבות מיוחדת לסוגיית קיומם ואכיפתם של הסדרים אלה. הקשר בין ההורים לקטינים וחשיבותו הוכרו פעם אחר פעם בפסיקה. אי לכך, במקום בו אחד מההורים מפר את הסדרי הראיה, ופוגע כתוצאה מכך בקשר שבין הקטינים לאמם או אביהם, אזי יש מקום להתערבות של בית המשפט. זאת ועוד, בית המשפט, בבואו לקבוע הסדרי ראיה ומשמורת, עוסק לא אחת בשאלות הנוגעות לתקשורת ההורית. דהיינו, שימור הקשר בין הילדים להורה שאינו משמורן משמש כאבן בוחן בהחלטות אלה.

העיקרון המוביל בסוגיות משמורת הינו עיקרון טובת הילד. הלכה פסוקה היא כי חשיבות הקשר בין הקטינים לבין ההורה שאינו משמורן מצוי בלב ליבה של טובת הקטינים. דהיינו, במידה ואחד ההורים פוגע באיכות הקשר, מדובר למעשה בפגיעה בהתפתחות הקטין ועל כן בית המשפט מחויב לאכוף את הסדרי הראיה.

בשנים האחרונות, מלומדים רבים קראו להרחיב את הסמכויות המצויות בידיו של בית המשפט לענייני משפחה בבואו לאכוף את קיומם של הסדרי ראיה. וועדת רוטלוי, אשר מונתה בשנת 1997 לשם בחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט, הציגה דו"ח במסגרתו התבקשה הכרה ב"אחריות ההורית המשותפת". כמו כן, הועדה הציעה לעגן בחוק את החובה של המדינה לסייע להורים במילוי חובת האחריות ההורית.

ועדה נוספת, בראשותו של פרופ' שניט, ביקשה אף היא להרחיב את אמצעי האכיפה המשפטיים כנגד הורים המפרים את אחריותם ההורית. הדברים באו לידי ביטוי גם בפסיקה בשורה של מקרים. לא אחת, בית המשפט הורה על הטלת סנקציות כספיות בגין אי קיום הסדרי ביקור - בין אם מצד ההורה שעליו לבקר ובין אם מצד ההורה המשמורן אשר נדרש לאפשר את הביקור.

דוגמא לפסק דין

במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות, נקבע כי יש להפעיל סנקציות כנגד אם אשר הפרה ומפרה את הסדרי הראיה בין הקטינה לבין אביה. במקרה דנן, הנושא בין הצדדים הונח בפני לשכת הרווחה תוך מעקב מתמיד אחרי מצבו של האב וזאת בשל שימוש בעבר בסמים.

      קראו עוד בתחום:

• פיצויים בעקבות הפרת הסדרי ראיה, האמנם?

• חישוב מזונות לקטין אשר נולד לאחר טיפולי פוריות לזוג שאינו גר ביחד

• קביעת הסדרי ראיה מדויקים בגין העדר תקשורת בין ההורים
• תביעת משמורת משותפת (או הסדרי ראיה) שהוגשה על ידי אחים

בשלב מסוים, האישה הסכימה לקיום מפגשים בין הקטינה והאב במרכז הקשר. מפגשים אלה התנהלו בצורה טובה ופקידי הסעד העידו כי ניכר שנרקם קשר אמיתי בין האב ובתו. בשל "הצלחתם" של המפגשים, הוחלט על הארכת קיומם מעבר לתקופת המקור בת השנה וחצי.

עם זאת, אנשי המקצוע כתבו לא אחת בחוות דעתם כי נראה שהאם "מתקשה בשחרור הקטינה".בית המשפט מתח ביקורת של ממש על התנהלותה של האם וקבע כי אין מנוס מלאכוף את הסדרי הראיה כפי שהמליצו על כך הגורמים המקצועיים.

בית המשפט קבע כי אכיפת הסדרי הראיה תתבצע באופן הבא - האם תתחייב להביא את הקטינה לשישה מפגשים בהם האב ובתו יצאו ממרכז הקשר לטיול בחוץ (בליווי צד ג') למשך שעתיים. כמו כן, נקבע כי כל פעם שהאם לא תביא את הבת לביקור כאמור היא תחויב בקנס בגובה 500 ₪ (לטובת האב שיופקד בקרן חיסכון על שם הקטינה). זאת ועוד, בית המשפט ציין כי במידה והאם תעמוד בסרבנותה, אזי ייתכן ולא יהיה מנוס מנקיטת אמצעים חריגים יותר ואף שינוי החזקת המשמורת.