סעיף 13(1) לחוק אימוץ ילדים קובע כי בית המשפט רשאי להכריז על ילד כבר אימוץ באין הסמכת הורה וזאת כאשר מתקיימים אחד מן התנאים המנויים בחוק.
בין התנאים הללו ניתן למצוא אפשרות בלתי סבירה לאתר את ההורה ו\או לברר את דעתו בעניין האימוץ. כיצד יש לפרש סעיף זה כאשר האם מסרבת למסור פרטים על האב, למרות שהיא יודעת את זהותו?
קראו עוד בתחום:
- האם סובלת מסכיזופרניה, האם יקבע אימוץ פתוח?
- אימוץ בפועל ואימוץ כדין, האם הבדלים מבחינת הזכות לירושה?
- אימוץ פתוח, אימוץ סגור - האמא צריכה בעצמה אפוטרופוס
- ביעה של אם ביולוגית לצמצום ה"אימוץ הסגור" של ילדיה
מדובר במקרה בו אימו של הקטין הרתה מגבר אשר זהותו לא הייתה ידועה לבית המשפט. האישה לא סיפרה לגבר על בנו והוא אף לא ידע על דבר הולדתו. לאחר הלידה, חתמה האם על מסמכי אימוץ עבור הקטין וטענה כי היא אינה מעוניינת לחשוף את שם האב. האם טענה כי רק במידה ויהיה צורך רפואי שכזה, לשם הצלת חייו של הקטין, תהיה היא מוכנה לחשוף את זהותו של האב.
האם ניתן להימנע מאיתור האב?
הסוגיה המשפטית אשר נדונה בבית המשפט לענייני משפחה הייתה – האם קיימת לאב זכות טיעון כאשר הוא אינו יודע כלל על כך שיש לו ילד שהולך להימסר לאימוץ? בית המשפט קבע כי לא ניתן להכריז על הקטין כבר אימוץ כל אימת שלא נשמעה דעתו של אביו בעניין זה.
היועץ המשפטי לממשלה, אשר התנגד לכך, טען כי ככל שהקטין איננו מחובר למשפחה אומנת, מדובר בבזבוז זמן יקר על הפוגע בעיקרון טובת הילד. כמו כן, נטען על ידי היועץ המשפטי כי מדובר בטובתו העליונה והאמיתית של הקטין. השופט קבע כי אין מחלוקת לגבי העובדה שחודשי חייו הראשונים של הקטינים הינם חשובים וקריטיים להתפתחותו. עם זאת, ניכר כי היועץ המשפטי לממשלה לא עשה די בניסיונותיו לאתר את אבי הקטין.
בפסק הדין נכתב כי בישראל, בניגוד למדינות אחרות, המחוקק לא שיחרר את הרשות מקבלת תגובת ההורים לבקשה למתן ילד לאימוץ. על פי החוק נאמר במפורש – "לזהות, למצאו או לברר". כמו כן, סעיף 14 לחוק אימוץ ילדים מוסיף וקובע כי במידה ויש לילד אפוטרופוס, לא יימסר הילד לאימוץ על אימת שנשמעה דעתו של אפוטרופוס זה.
השופטים הזכירו ליועץ המשפטי לממשלה מקרים נוספים בהם נשמעו טיעוניהם של אבות, גם כאשר ניכר שמדובר כביכול בהכרעות ידועות מראש. לדוגמא, בקשה לאימוץ חמישה אחים קטינים שאביהם הורשע ברצח אמם ונידון למאסר עולם. על אף הנסיבות החמורות שאפפו אותו מקרה, נאו בית המשפט להקשיב לתגובת האב.
גם במקרה אחר, בו התנגד אב שהורשע באונס אמו הקטינה של הילד, למסירת הקטין לאימוץ, לא נמנעה בעד האב האפשרות להביע עמדתו בפני ביהמ"ש. מקרים אלה מוכיחים, שהשיקול המוסרי אינו שולל זכותו של בעל דין להביא דברו בפני ביהמ"ש.
אביו של הקטין נושא התיק שבפני לא פגע באמו של הקטין "וחטאו" היחיד הוא שקיים עמה יחסי מין בהסכמה. לא ניתן לראות במעשה זה סיבה להתעלם מקיומו של האב ולדון בבקשה ללא קבלת תגובתו, כאילו אינו קיים.
לסיכום, בית המשפט דחה את הדיון בדבר אימוץ הקטין עד להוכחת מאמצים סבירים לאיתור האב תוך שמיעת עמדתו בפני בית המשפט.
