התובע והנתבעת היו נשואים במשך שנים רבות ובמהלך נישואיהם נולדו להם שני ילדים. הגבר טען כי הילד השני איננו בנו, וזאת משום שעל פי חישוב חודשי ההריון, בהתחשב בעובדה שאשתו והוא לא גרו ביחד בתקופה המדוברת, אין כל סיכוי שמדובר בבנו. אי לכך, ביקש האב קביעת אבהות. האם הכחישה את טענות הפירוד של האב וטענה כי הילד הינו בנו וכי היא והתובע ניהלו יחסים משותפים במועד הרלבנטי.
קראו עוד בתחום:
- האם בית המשפט יורה על בדיקת אבהות ללא הסכמת הנבדק?
- שלילת אבהות - בקשה אשר הוגשה על ידי הסבתא
- הורה פסיכולוגי במקום קביעת אבהות - חשש לממזרות
- פקיד מרשם האוכלוסין לא הכיר בתביעת אבהות על סמך פסק דין בבית דין שרעי
- גבר אשר לא הוכיח אבהות תובע השבת קטין חטוף לצ'כיה
יש לציין כי האב הגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין אשר במסגרתה הצדדים הופנו לבדיקת פוליגרף בנוגע לקיום או אי-קיום יחסים במועד ההתעברות. האם נמצאה דוברת אמת ואילו התובע נמצא דובר שקר. יצוין כי בעוד תביעת הגירושין של האב תלויה ועומדת, האם טענה כי היא מעוניינת בשלום ובהשבת הנישואים למסלולם התקין. טענותיה היו מעט תמוהות וזאת היות והבעל גר עם אישה חדשה ונולדו לו ממנה שני ילדים נוספים (בטרם הוסדר הגט).
עיקרון טובת הילד בבדיקת אבהות
תיקון מס' 3 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000, קובע כי לא תיערך בדיקה גנטית לקשרי משפחה אלא הבתאם לצו בית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, החוק קובע כי במידה ובית המשפט סבור שקיים חשש לממזרות, ואי לכך בדיקת האבהות עלולה לגרום לפגיעה בסיכוייו של הקטין להינשא בעתיד לפי דין תורה, מוטל על בית המשפט לפנות לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעתו בעניין.
היות והעיקרון המוביל בסוגיות הנוגעות לקטינים הינו עיקרון טובת הילד, בית המשפט לא מורה על קביעת אבהות כאשר ישנו חשש לממזרות. הפסיקה קבעה באופן מפורש כי יכולתו של בית המשפט להורות על בדיקת אבהות במקרים אלו נשללה לאחר התיקון לחוק מידע גנטי כמעט לחלוטין. כמו כן, לא אחת נקבע כי "כשרות הלכתית של הקטין מהווה אפוא את השיקול היחיד והמרכזי העומד לנגד עיני בית המשפט בבואו לדון בבקשה לערוך בדיקה גנטית. למעשה, בדיקה זו תתאפשר רק בנסיבות אשר יש בהן כדי להציל את הקטין ממוות או מנכות בלתי הפיכה".
התיקון לחוק חל גם על הקטין, למרות שהיה בעובר עם כניסתו לתוקף
במקרה דנן, התובע טען כי החוק אינו חל על הקטין וזאת משום שבעת כניסתו של התיקון לתוקף, הקטין היה עובר והוא טרם נולד. לטענתו, החוק חל על ילדים ולא על עוברים. האישה ובא כוחה טענו כי החוק חל על כל הילדים, ואין זה משנה מהו גילם. יצוין כי האישה ובא כוחה לא השכילו להפנות לפסיקה אשר תתמוך בטענותם אלו. עם זאת, בית המשפט קבע כי ניסיונו של התובע לקשור את מועד התיקון עם מועד לידת הקטין היה בלתי נכון ומוטעה.
- חשש ל"ממזרות" בדין השרעי, האם תיערך בדיקת האבהות?
- האם יש לערוך בדיקת אבהות לקטינה שנולדה כתוצאה מהפריה חוץ גופית?
- דחיית תביעת אבהות בשל חשש לממזרות
"קבלת פרשנות זו עלולה להביא למצב בו כל אדם אשר נולד לפני התיקון לחוק לא יהא רשאי לערוך בדיקה גנטית לפי חוק מידע גנטי", נכתב בפסק הדין, "לא זו הייתה מטרת המחוקק. מדי יום נערכים דיונים בבתי המשפט לפי תיקון מס' 3 לחוק, גם ביחס לבעלי דין שנולדו שנים רבות בטרם כניסתו לתוקף (ולא כל שכן בעלי דין שהיו עוברים באותה שעה)".
בית המשפט קבע כי המועד הרלבנטי לעניין תחולתו של החוק הוא מועד הגשת התביעה ולא מועד הלידה. במקרה דנן, היות והתביעה הוגשה בדצמבר 2009, שבעה חודשים לאחר לידת הקטין ושנה וחודש לאחר כניסתו של החוק לתוקף, חלות על המקרה הוראות החוק.
"משקבעתי כי תיקון 3 לחוק מידע גנטי חל על נסיבות העניין שבפני, הרי שנוכח חוות דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול והתסקיר שהוגש בתיק זה, לא יוכל בית המשפט להיענות לעתירת האב לבצע בדיקה גנטית לשם בירור תביעתו", סיכם השופט את פסק דינו.
