www.what2do.co.il

הפרת הסכם גירושין בתור עילה לתביעה נזיקית, האמנם?

פורסם ע"י מערכת האתר what2do | עודכן בתאריך 07/03/2013
הפרת הסכם גירושין בתור עילה לתביעה נזיקית, האמנם?

תמש (חי') 45299-07-10‏ נ.ר נ' ב.א.א

 

האם בעל לשעבר אשר לא נשא בחובותיו לפי הסכם גירושין גרם לאובדן נכס לאישה? האם מדובר ברשלנות אשר יכולה להוות עילה לתביעת פיצויים? אלה הן הסוגיות אשר עמדו במרכזו של פסק הדין שלהלן.

 

מדובר בבעל ואישה אשר התחתנו לפני כ-25 שנה ויש להם שני ילדים בגירים. בשנת 2003, בני הזוג התגרשו לפי הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני. חשוב להדגיש כי האישה חולה במחלת כליות והיא מחוברת למכשירי דיאליזה. בעקבות קשייה להופיע לדיונים, אמה ייצגה אותה במקומה.

 

      קראו עוד בתחום:

 

מקורה של המחלוקת בין הצדדים נגעה להסכם הגירושין אשר נחתם ביניהם לפני כעשור. האישה טענה כי היות ובעלה לשעבר לא שילם את המשכנתא לפי ההסכם, הדירה נמכרה בכינוס נכסים. אי לכך, לטענתה, היא הייתה זכאית לכ-500,000 שקלים פיצויים בגין הנזקים הכלכליים שנגרמו לה בשל מכירת הדירה בכינוס (יודגש כי האישה לא קיבלה תמורה מהליך כינוס הנכסים).

 

תביעה בין בני משפחה לשעבר לפי עוולת הרשלנות

 

התביעה הוגשה לפי עוולת הרשלנות. מדובר בעוולה נזיקית אשר מתחלקת לשלושה מרכיבים עיקריים - קיומה של חובת זהירות בין המזיק לניזוק, הפרת חובה זו, וקשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק שנגרם (ככל שנגרם). סעיף 36 לפקודת הנזיקין קובע כי חובת הזהירות מוטלת כלפי כל אדם וכלפי כל בעל נכס, וזאת כל אימת שאדם סביר בנסיבות המקרה היה צריך לנהוג בצורה מסוימת. או לא לנהוג בצורה כזו או אחרת. הדיון במקרה דנן התמקד בארבעה היבטים מצטברים:

 

1. חובת זהירות - האם התקיימה?
2. האם חובת הזהירות הופרה, דהיינו, האם הייתה רשלנות?
3. האם נגרם נזק והאם היה לכך קשר סיבתי להפרת חובת הזהירות?
4. האם ניתן לייחס אשם תורם לתובעת?

 

ראשית, בית המשפט בחן את חובת הזהירות אשר הוטלה על הבעל לשעבר מכוח הסכם הגירושין. בפסק הדין נקבע כי לא יכולה להיות מחלוקת שהבעל היה חייב לשלם את המשכנתא נוכח הסכם הגירושין. הלכה פסוקה היא כי בין צדדים להליך שיפוטי והסכמי ישנם "יחסי רעות" אשר מקימים מכוחם חובות זהירות מושגיות הדדיות.

 

דהיינו, מרגע שהבעל לשעבר חתם על הסכם הגירושין, הוא היה חייב לקיים אותו וחובת הזהירות המושגית התקיימה בינו לבין התובעת מבחינת מילוי ההסכם. כמו כן, בית המשפט קבע כי היות והנתבע לא נשא בתשלומי המשכנתא כמוסכם, הוא הפר למעשה את חובת הזהירות הנ"ל כלפי התובעת. דהיינו, שני ההיבטים הראשונים שתוארו לעיל התקיימו.

 

אשם תורם בשיעור 100%

 

כעת, בית המשפט פנה לעסוק בסוגיית הקשר הסיבתי. לאמור, האם היה קשר סיבתי בין אי תשלום המשכנתא לבין התוצאה של מכירת הדירה בכינוס נכסים ללא תמורה לצדדים? לכאורה, בית המשפט קבע כי אין ספק שאי תשלום המשכנתא הוביל למכירת הדירה. דהיינו, במידה והבעל לשעבר היה נושא באחריותו ובחובתו לשלם את התשלום החודשי, הדירה הייתה נותרת בבעלות הצדדים. עם זאת, הנתבע העלה טענת "אשם תורם". לדבריו, גם לאישה היה חלק באי תשלום המשכנתא והיא אשמה ב-100% בכך שהדירה נמכרה בכינוס נכסים.


בית המשפט בחן את הטענה וקבע כי הקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם (מכירת הדירה בכינוס) לבין הפרת חובת הזהירות (אי תשלום המשכנתא) ניתק על ידי קביעה שלתובעת היה "אשם תורם בשיעור של 100%" להשתלשלות העניינים. בית המשפט קבע כי זוהי החלטתו והיא מוסברת לפי כל אחת מהסיבות הבאות:

 

  • התובעת עזבה את הדירה ביוזמתה - ככל שהתובעת הייתה ממשיכה לגור בדירה, הנתבע היה ממשיך באופן ברור לשלם את תשלומי המשכנתא. כאשר התובעת עברה מרצונה למקום אחר, היא הזניחה למעשה את גורל הדירה ותשלומי המשכנתא.
  • התובעת הייתה יכולה להשכיר את הנכס - התובעת עזבה את הדירה, אך היא לא השכירה אותו באופן חיצוני לשם מימון תשלומי המשכנתא מדמי השכירות.
  • התובעת הייתה יכולה לשלם את המשכנתא - בית המשפט קבע כי התובעת הייתה יכולה לשלם מכספה את תשלומי המשכנתא ולמנוע בכך את הליכי מימוש הנכס על ידי הבנק.
  • התובעת לא עצרה את הליכי המימוש - הליכי מימוש הדירה לא אירעו ביום אחד. התובעת הייתה יכולה לפעול כנגדם עם תחילתם, בין אם על ידי פניה לבנק ובין אם על ידי פניה לבעלה לשעבר. היא לא פעלה כאמור ובית המשפט קבע כי אין לה אלא להלין על עצמה בעניין זה.
  • התובעת לא הוכיחה נזק - התובעת הייתה אמורה להוכיח מהו הנזק אשר נגרם לה כתוצאה ממכירת הדירה. עם זאת, היא לא עשתה זאת והעלתה אך ורק על "השערות בלתי מבוססות". לדוגמא, לא צורפה חוות דעת שמאי ובה הערכה של "הנזק". כמו כן, לא הוסבר מדוע התובעת לא פעלה לממן את תשלום המשכנתא בדרכים אחרות.

 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן


דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר
 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

הסכם ממון שלא אושר

עקרונית, הסכם ממון בטרם נישואין שלא אושר ע"י הערכאה משפטית הקבועה בחוק ... הינו חסר תוקף משפטי, וככזה לא ניתן לתבוע את קיומו 

מה ניתן להכיל בהסכם ממון?

חשיבותו העיקרית של הסכם ממון היא בהסדרת חלוקת הרכוש והממון בין בני הזוג. באופן זה מוגדרים מראש זכויות ונכסים של כל אחד מבני הזוג ... 

שינוי הסכם ממון

האם ניתן לשנות או לבטל הסכם ממון לאחר שאושר?  

פסקי דין - דיני משפחה

פסקי דין בנושאי דיני משפחה לרבות: גירושין, צוואת, משמורת, מזונות, הסכמים, גניבת זרע ועוד... 

הסכם גירושין

מהו הסכם גירושין? מהו תוקפו? כיצד מבטלים אותו? קראו עוד... 

אימוץ ילדים מחו"ל

במקרים רבים מלווה הליך האימוץ בחששות ובחוסר וודאות הנובעים מריבוי הגורמים המעורבים בהליך, וכמובן מהאלמנטים הנפשיים והפסיכולוגיים הנובעים מעצם טיבו של ההליך שהינו מסובך, קשה וטעון... 

מינוי אפוטרופוס

מה קורה במקרה בו אחד ההורים נפטר?  

הפרת הבטחת נישואין

מי שתובע בגין הפרת הבטחת נישואין, מוטל עליו נטל שכנוע כבד לצורך קיומה של הבטחת נישואין שהופרה, באם אין ראיות ממשיות לכך שהצדדים התכוונו להינשא זה לזה ... 

חטיפת ילדים

בהתאם לאמנת האג, כל אדם, מוסד או גוף הטוען כי ילד (עד גיל 16) הורחק או לא הוחזר תוך הפרת זכויות משמורת, ראשי לפנות אל הרשות המרכזית שבמקום מגוריו הרגיל של הילד או אל הרשות המרכזית של כל מדינה מתקשרת אחרת, בבקשה לסייע להחזרתו של הילד ... 

סעדים זמניים,עיקול,עיכוב יציאה

מהם סעדים זמניים אשר בסמכות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לתת ? 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.