הסכם גירושין בתור חוזה למראית עין

סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973, קובע כי חוזה אשר נחתם למראית עין בלבד – דינו להתבטל. כמו כן, אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכותו אשר רכש אדם שלישי תוך הסתמכות בתום לב על קיום החוזה. חוזה למראית עין הינו חוזה אשר קיימת בו אי התאמה מכוונות בין רצונם האמיתי של הצדדים לבין הצהרות הרצון שלהם. דהיינו, כלפי חוץ הצדדים מסכימים על הסדר מסוים, אך כוונתם האמיתית שונה. המאפיין העיקרי של חוזה זה הוא כי ההסכמה החיצונית נועדה לכסות ולהסתיר הסכמה סמויה.

כיצד מתמודד בית המשפט לענייני משפחה עם הסכם גירושין אשר שני צדדים עותרים לבטלו מחמת היותו הסכם למראית עין בלבד. בית המשפט עסק בסוגיה זו בשני פסקי דין מרכזיים.

מניעות

בתמ"ש (ת"א) 49121/01, מיום 9/9/08 , השופט שטרק קבע כי מתן יד לביטול במראית עין הופכת את בית המשפט לשותף כפול לעוול אשר נגרם לנושים. "אם אקבל את טענת הבעל במקרה דנן, אצטרף גם אני למעשה בלתי מוסרי, פעם אחת בעת שאושר ההסכם, ופעם אחת בעת ביטולו", כתב השופט, "בני הזוג שלפניי צריכים להבין כי ישנם כללים של כבוד למערכת המשפט".

      קראו עוד בתחום:

• ביטול הסכם גירושין
• הסכם לחיים משותפים
• ביטול הסכם ממון שלא אושר על פי דין
• מהו הסכם שלום בית?

פסק דין מקיף נוסף אשר עסק בעניין זה הביא לניתוח רחב של השופט ג'ויוסי סארי (תמ"ש (נצ') 5052/00). השופט סארי קבע כי יש לדחות תביעה לביטול הסכם אף מבלי להידרש לשאלה האמיתית, וזאת משום שהענקת הסעד המבוקש כמוה כעידוד הסכמים פיקטיביים ושימוש בהליכי משפט לרעה (בכדי להכשיל נושים).

"תקנת הציבור ומדיניות משפטית מחייבות במקרה שלנו דחיית התביעה", נכתב בפסק הדין, "יש לשלול מהתובע את זכות התביעה, ולמנוע מהחוטא לצאת בשכרו".

מראית עין יחסית

ישנה דרך ביניים אשר קיימת בפסיקה והיא מראית עין יחסית. סגנית השופטת מימון, בתמ"ש (י- ם) 10501/02 מיום 31/7/08, דנה בנושא הבטלות היחסית. על פי פסיקה זו, מראית עין יחסית הינה הסתרה של חוזה אחר מתחת לחוזה הנדון. במקרה כזה קיימת אפוא מערכת משפטית כפולה – חוזה גלוי (החוזה למראית עין) וחוזה נסתר (החוזה האמיתי אותו התכוונו הצדדים לכרות).

חוזה אשר מראית העין בו מוחלטת הוא חוזה אשר אין מאחוריו ולא כלום. במקרים אלו, הצדדים כלל אינם מתכוונים לשנות את המצב המשפטי הקיים אלא פועלים כלפי חוץ למראית עין. הלכה פסוקה היא כי בטלותו של החוזה למראית עין מבוססת על הרצון האמיתי של הצדדים. לרצון זה יש לתת תוקף גם במובן החיובי (קיום החוזה הנסתר) ולא רק במובן השלילי (ביטול החוזה הגלוי).