בית המשפט לענייני משפחה נדרש לבחון את בקשתו של גבר להצגת ראיה המעמידה בספק את היותו אביה של בתו הקטינה (אשר במזונותיה הוא חייב מכוח הסכם גירושין עם אימה). הגבר טען כי יש לבטל את הסכם הגירושין אשר עליו הוא חתם מול אשתו לשעבר, וזאת משום שנפלו פגמים בכריתת ההסכם דוגמת תרמית, הטעיה וטעות.
קראו עוד בתחום:
בדיון אשר נערך בפני בית המשפט, נקבע מועד לדיון הוכחות – 26.12.11. התובע טען, טרם דיון ההוכחות, כי יש בידיו דו"ח חקירה, בצירוף קלטת, אשר מוכיחים כי הקטינה איננה בתו. לדבריו, מדובר בעובדה אשר הוסתרה ממנו במתכוון במשך שנים רבות. הגבר טען כי היות וקיים חשש שהמשיבים יתאמו גרסאות בהתאם לדו"ח החקירה, יש להורות על חשיפת דו"ח החקירה רק לאחר חקירתם הנגדית. לחילופין, הגבר ביקש את הצגת הדו"ח לאחר הגשת תצהירי עדותם הראשית של המשיבים.
המשיבים התנגדו לבקשה וזאת משום שמדובר היה בראיה שעניינה בזהות אביה של הקטינה והיא ראיה פסולה שאין להגישה בשום שלב בדיון. כמו כן, נטען כי לאור השקיפות בבית המשפט לענייני משפחה, יש להורות למבקש לצרף את דו"ח החקירה עם תצהיר עדותו.
שקיפות מוגברת
תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984 קובעת אפוא את סדר הטיעון בתביעות בהן הנתבע לא הודה בעובדות להן טוען התובע בתביעתו. במקרה זה, התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ולהביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, ואחריו הנתבע רשאי להרצות את פרשתו ולהביא ראיותיו הוא. בית המשפט ישקול, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות.
במילים אחרות, תקנה 158 קובעת כי התובע יפתח בהבאת ראיותיו אלא אם התקיימו נסיבות המפורטות בתקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי. בתביעות אשר מתנהלות בבית משפט לענייני משפחה, הגשת תצהירים ותיק מוצגים ינעשית בסדר הבא – התובע ואחריו הנתבע. סדר זה מחזק אפוא את הרציונאל העומד מאחורי עיקרון השקיפות המוגברת בבית משפט זה.
חובות הגילוי המפורטות הקבועות בתקנות סדר הדין האזרחי באשר לאופן קיום הדיונים בערכאה זו, יועדו למעשה להגברת השקיפות והן באות בנוסף להליכים האחרים הקיימים בתקנות סדר הדין. לדוגמא, גילוי מסמכים בסדר הדין האזרחי הוא הליך שנעשה ברשות בית המשפט לאחר הגשת תובענה. לעומת זאת, בבית המשפט לענייני משפחה אין גילוי מסמכים וזאת בשל גילוי המסמכים המוקדם.
הלכה פסוקה היא כי ההליך בבית המשפט לענייני משפחה מתנהל בשקיפות מוגברת ביחס להליכים אזרחיים אחרים, וזאת בשל ייחודו של הסכסוך המשפחתי וההשפעה אשר יש לו על רבים מלבד בעלי הדין (לדוגמא, קרובי משפחה וכמובן קטינים).
מן הכלל אל הפרט
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי נוכח עיקרון השקיפות המוגברת, מוטל על התובע להגיש תחילה את תצהירי העדות הראשית, ותיק המוצגים מטעמו, ולאחריו המשיבים יגישו את תצהיריהם ותיק המוצגים מטעמם. כמו כן, הגבר לא יוכל להגיש, כחלק ממוצגיו, את דו"ח החקירה במועד מאוחר יותר.
"בבית משפט לענייני משפחה תם עידן ההפתעות ולא ניתן, בענייננו, לסטות מהדרך המקובלת להבאת ראיות והגשת התצהירים. נוכח עקרון השקיפות המרבית הנוהג בבית משפט זה, על המבקש לחשוף, בשלב זה, את מוצגיו וראיותיו בתביעה שבכותרת", נכתב בפסק הדין.
