בהסכם גירושין שנחתם בין בניה"ז ואשר קיבל תוקף של פס"ד כשאושר, נקבע כי הקטינים יהיו תחת משמורת האֵם. לא נקבע בהסכם דבר באשר ליציאת הקטינים מן הארץ; לא באשר לבטוחות ולא באשר לצורך בהסכמת שני ההורים. ביום 7 אפריל 09, יום לפני ערב פסח וליל הסדר, ניתן ע"י השופט שטארק צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד 3 ילדיהם הקטינים של בניה"ז, אשר התגרשו זמ"ז זה מכבר.
האם יש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ?
אע"פ שהשופט שטארק קבע מפורשות, כי הצו יומצא לאם או לבאת-כוחה עוד באותו יום (7.4.09) לפנות ערב, לא בוצעה המצאה כלל. מזלה של האֵם ומזלם של הילדים, כי בדקו יום יום אם יש כנגדם צו עיכוב יציאה מהארץ.
אלמלא בדיקה זו סביר להניח שהיו מגיעים לשדה התעופה בשעת לילה מאוחרת ורק אז היו "מגלים" כי אינם יכולים לטוּס לחו"ל. אין צל של ספק כי השופט שטארק ברגישותו הרבה ביקש למנוע מצב מביך שכזה, ובקביעת לוח הזמנים פתח בפני האֵם פתח לנסות ולהסדיר את ביטול צו העיכוב עוד לפני הגעתה לשדה התעופה, ואין ספק שהחלטת השופט סוּכְּלה ביוֹדְעִין. אולי ראוי להשתמש בביטוי "במזיד".
אין כל נפקות לשאלה האם המבקש עצמו ידע על קביעתו של השופט שטארק, שכן מרשתו קיבלה באופן אישי את החלטת השופט, ואישרה זאת בחתימת ידה. די בהפרה גסה זו של החלטת ביהמ"ש כדי להביא לביטול הצו.
על כך יש להוסיף, כי כל עניין ביטחונם של הילדים בטורקיה הוא עניין שלא בא זכרו בבקשה למתן הצו. הבקשה כולה נסובה (כמעט) אך ורק על החשש "הכבד והמבוסס ביותר כי המשיבה (אֵם הקטינים) עלולה שלא לחזור לישראל".
גם הטענה כי נודע למבקש/האב על הנסיעה "רק עכשיו (7.4) אף שהיא קבועה למחר" (8.4), טענה החוזרת על עצמה מספר פעמים (בצורה זו או אחרת) בכתב הבקשה – התבררה (מפי האב עצמו) כלא נכונה. הוא ידע על הטיסה לטורקיה כבר ב-2.4 ולא הכחיש זאת; לטענת האם ידע על כך מפיה כבר במחצית חודש מרץ.
החלטתו של האב שלא להֶאחז בהצעת בית המשפט לענייני משפחה (שטרום הדיון) לקבוע בטחונות כספיים, מאוששת את תחושת ביהמ"ש כי הבקשה לעיכוב יציאת הקטינות ואמן מן הארץ היא בקשה קנטרנית. ככל הנראה לא מדובר כאן ב"אהבת מרדכי" בלבד אלא גם ב"שנאת המן", אלא שאגב כך נגרמו כאן טרחה רבה והוצאות גדולות לאֵם הקטינים לבאת-כוחה, כמו גם לשני מותבים בבית משפט זה.
קראו עוד בתחום:
- צו עיכוב יציאה שהוצא ותביעת פיצויים בגין נזק נפשי שנגרם
- עיכוב יציאה נוכח זכותו של האב לקבוע מקום מגוריה של בתו
- החלטה בבקשה לביטול עיכוב יציאת קטינים מהארץ
- החלטת ראש ההוצל"פ בדבר ביטול עיכוב יציאה מהארץ לחייב מזונות
בעת האחרונה פשתה רעה חולה זו, של קלות בלתי נסבלת בשימוש לרעה בהליכי בימ"ש, ובעלי דין עושים שימוש זדוני בזכויות שמעמיד להם הדין. פעמים שגם הפרקליטים יוזמים שימוש מעוות, טרדני ופוגעני בזכויות שלכאורה מעמיד הדין למרשיהם.ראוי כי ביהמ"ש יתן ביטוי למורת רוחו מאופי טרדני ולא אחראי של בקשות מעין אלה, המוסיפות עומב רב ומיותר על העומס המוטל גם בלאו הכי על היושבים על מִדִין, והגוזלות את זמנם של מתדיינים אחרים.
יש לחייב את המבקש לשאת בהוצאות שגרם כדלקמן: 7,500 ₪ ישלם המבקש לצד שכנגד לכיסוי הוצאותיו ושכ"ט עוה"ד. על סכום זה יתווסף מע"מ כדין. 5,000 ₪ ישלם המבקש לקופת אוצר המדינה בגין קיום שני דיוני סרק, ובשל בזבוז זמנו של ביהמ"ש. התשלום יבוצע תוך 30 יום.
לסיכום,
יש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ. נראה כי הבקשה לקיומו של הצו הינה בקשה קנטרנית.
