האם היתה השפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואתו של נרקומן?

נרקומן הוריש את כל כספו ורכושו לחבר. לאחר מותו הגיש החבר תביעה לקיום צוואת מנוח לבית משפט לענייני משפחה במחוז תל אביב ומנגד הוגשה התנגדות לקיומה של צוואה זו, בטענה כי היא אינה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח.

כשנה לפני מותו הוריש המנוח את כל רכושו לאדם שאינו קרוב משפחתו

המנוח נפטר בתחילת שנת 2008 כתוצאה מצריכת יתר של סמים קשים. גופתו היתה מוטלת בדירתו המוזנחת ימים ספורים עד שנמצאה על ידי המשטרה. במשך 15 שנים. המנוח היה נרקומן ואלכוהוליסט כבד, לא היו ילדים או בת זוג והוא היה היורש היחיד של עיזבון הוריו. כשנה קודם לכן ערך המנוח צוואה והוריש את כל רכושו שכלל שתי דירות לאדם שאינו קרוב משפחתו.

אמו של המנוח נפטרה זמן קצר אחריו, בהיותה בת 84 שנים. עורך הדין שמונה כמנהל עיזבון זמני לעיזבון האם הגיש התנגדות לקיום הצוואה, בטענה כי הבן לא היה יכול היה להבחין בטיבה של הצוואה והיה נתון תחת השפעה בלתי הוגנת, לפיה הוא הוריש את כל רכוש המשפחה לאדם שגרם להתמכרותו הקשה לסמים וניצל את מצבו הנפשי והגופני, לשם התעשרות שלא כדין על חשבון המשפחה.

האם היתה השפעה בלתי הוגנת על עריכת הצוואה?

מנהל העיזבון הוסיף כי המנוח מכר את דירת הוריו לאותו "חבר" בטרם ניתן צו ירושה לעיזבון הוריו במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק. התובע הוציא ממנו כספים רבים עוד בחייו ובמסגרת הצוואה מפורטים גם נכסים שאינם רשומים כלל בבעלותו של המנוח. על כן, טען מנהל העיזבון כי יש לבטל את הצוואה, מאחר והיא אינה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המנוח.

מבדיקה עלה כי נפלו פגמים בצוואה מאחר ולא קיים תאריך לחתימת המצווה על הצוואה והיא אינה כוללת את הצהרתו. כמו כן, המנוח לא ידע מה היקף רכושו וציווה דירה שהיא בבעלות אימו.

התובע נתן למנוח כל יום כסף לסיגריות ולנסיעות

בית המשפט הגיע למסקנה כי המנוח לא היה עצמאי במהלך חייו ובעיקר לא בסמוך לעריכת הצוואה. מצבו הגופני והנפשי היה קשה בשל התמכרותו הקשה לסמים קשים. ככל הנראה האדם היחידי שסייע למנוח היה אותו חבר.
המנוח היה בא אל החבר מדי יום למקום עבודתו והוא היה נותן לו כסף לסיגריות ולנסיעות. התובע העיד שנתן לו כ-1,200 שקל בכל חודש וגם שילם לו חוב לחברת החשמל.

התובע אישר שקישר בין המנוח לבין עורך הדין שערך את הצוואה, הוא תיאם את הפגישה ביניהם והיה נוכח בכל הפגישות. לאחר עריכת הצוואה נתן המנוח לתובע עותק של הצוואה.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי המנוח היה תלוי לחלוטין בתובע, אשר היה מעורב בעריכת צוואת המנוח יתר על המידה והיתה השפעה בלתי הוגנת מצדו. עוד נקבע שהמנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה. על כן התביעה לקיום צוואת המנוח נדחתה וההתנגדות לקיום צוואתו התקבלה.

ת"ע 22477-10-11
ת"ע 22600-10-11
ת"ע 15094-02-12