www.what2do.co.il

אימתי ניתן לצרף צד לתובענה בענייני משפחה?

פורסם ע"י מערכת האתר what2do | עודכן בתאריך 05/04/2012
אימתי ניתן לצרף צד לתובענה בענייני משפחה?

תביעה למתן צו הצהרתי וצו עשה אשר הוגשה על ידי אישה, התובעת, כנגד מדור בירורי שכר קבע בצה"ל. בתביעה עתרה התובעת לשלושה סעדים עיקריים כדלקמן: א. ליתן פסק דין הצהרתי לפיו זכאית המבקשת לקבל ישירות ממדור שכר הקבע 50% מהפנסיה הצבאית המשולמת לנתבע. ב. להורות למדור שכר הקבע להעביר את מחצית הפנסיה ישירות לידי התובעת בצרוף תלוש המפרט את התשלומים. ג. להורות לנתבע 2 לשלם לידי התובעת את מחצית הפנסיה מיום מתן פסק הדין.

 
האם יש לקבל את התביעה?

1. הגשת התביעה כנגד הנתבעת מבלי שהוגשה בקשה מתאימה לצירופה כצד להליך מכוח סעיף 6(ו) לחוק נעשה למעשה שלא בהתאם לחוק ובהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. עם זאת, משהסוגיה עלתה ונידונה הרי הגם שלא נפתחה בקשה מתאימה נראה, כי אין באמור כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לדון ולהכריע בשאלת צירופה של הנתבעת.

2. סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה קבועה בסעיפים 1 ו - 3 לחוק, ולפיהם בית המשפט מוסמך לדון ב"ענייני משפחה" כהגדרתם בחוק זה. סעיף 1(2) לחוק קובע, שני תנאים מצטברים לסיווג התובענה כ"ענייני משפחה". לענייני משפחה: האחד, עניינו זהות הצדדים לסכסוך והשני, עניינו נושא התובענה. כך, קובע הסעיף: " בחוק זה "ענייני משפחה"- אחת מאלה: (2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה". סמכותו של בית המשפט לעניני משפחה מוגבלת, איפוא, בעיקר לתובענות בהן קיימים בין בעלי הדין קשרי משפחה והסכסוך שבמשפחה תרם תרומה משמעותית לסכסוך המשפטי.

 
3. עם זאת, המחוקק הקנה לבית המשפט סמכות להיזקק ולדון גם בעניינם של צדדים אחרים אשר אינם עונים על הגדרת "בן משפחה" שבסעיף 1 לחוק . כך, למשל, סעיף 6(ו) לחוק קובע: "בית המשפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה וההכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא". בכך ביקש, למעשה, המחוקק לרכז את הסמכות לדון ברוב הסכסוכים המשפחתיים בבית משפט אחד ועיקרי הוא בית המשפט לעניני משפחה.

4. בשלב הראשון, יש לבחון, איפוא, האם אכן נתמלאו תנאי סעיף 1 לחוק, דהיינו, האם בין בעלי הדין בתובענה קיימים בעלי דין אשר הינם בני משפחה והאם כתב התביעה מגלה קיומו של סכסוך בין בני משפחה. היה והתשובה לשאלה זו תהא חיובית, כי אז, ורק אז, יהא עלינו לעבור לשלב השני, ולבחון, האם, בנסיבות הענין, יש מקום להורות על צירוף הנתבעת מכח הוראות סעיף 6(ו) לחוק.

5. אין חולק, כי התובעת והנתבע הינם בני משפחה כהגדרתם בחוק. אשר לנושא הסכסוך כטענת הנתבעת, בענייננו נוכח קיומו של ההסכם ופסק הדין של בית הדין הרבני אשר אישרו, השאלה היחידה העומדת על פי כתב התביעה לדיון הינה שאלת אכיפתו וביצועו של ההסכם. בהיות החיוב חיוב כספי הריהו ניתן לביצוע בהוצאה לפועל. לכאורה, איפוא, על בית המשפט למשוך ידו מהדיון בתובענה לאכיפת ההסכם. לפיכך, לכאורה, אין בפנינו סכסוך בין התובעת לבין הנתבע האמור להתברר בבימ"ש זה אלא על התובעת לשים פעמיה ולנקוט בהליכי הוצל"פ כנגד הנתבע. אמרנו, לכאורה, באשר בפסיקה, נקבע, כי אין בעקרון האמור לעיל, כדי לגרוע, באופן גורף ומוחלט, מסמכותו של בית המשפט ליתן סעדים לאכיפת ההסכם ופסק הדין שאישרו וכדי לשלול את זכותה של התובעת לנקוט בהליכים נוספים (מעבר להליכי הוצל"פ) לצורך אכיפת הנתבע למלא את חיובו.

6. בעניינו, אין ספק, כי אחד האמצעים, ולמעשה האמצעי היעיל ביותר, לצורך אכיפת חיוב הנתבע, הוא, באמצעות חיוב הנתבעת להעביר לתובעת ישירות את החלק בפנסיה לו היא זכאית מכוח פסק הדין. בהעדר פסק דין, המחייב את הנתבעת להעביר לתובעת ישירות את החלק האמור בפנסיה, ומשפנייתה אל הנתבעת לעשות כן נדחתה; ובשים לב לטענות הנתבעת ומורכבותן, לרבות ובמיוחד שאלת תחולת סעיף 62 לחוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גימלאות). לפיכך, הדרך של הגשת תביעה בעניין זה לביהמ"ש הינה הדרך הנכונה והראויה למימוש זכויות התובעת על פי פסה"ד.

7. בהיות הנתבע, בן זוגה לשעבר של התובעת ומי שזכויותיו עלולות להיפגע מפסה"ד שינתן בתובענה ברי, כי על התובעת היה לצרפו כצד להליכים בינה לבין הנתבעת. לפיכך, ובנסיבות הענין, בהיות הנתבע בן זוגה לשעבר של התובעת ולאור מהות הסכסוך, ביצוע הסכם גירושין, אין ספק, כי הסמכות לדון בסכסוך שביניהם מוקנית לבית המשפט לעניני משפחה.

8. בנסיבות אלה, יש לבחון האם נתמלאו תנאי סעיף 6(ו), והאם יש מקום להורות על צירוף הנתבעת לתובענה ועל הכפפתה לסמכותו של בית המשפט לעניני משפחה. סעיף 6(ו) לחוק קובע, כי תנאי לצירוף בעל דין כצד להליכים בבית המשפט לעניני משפחה הוא, כאמור, כי בעל הדין נדרש לשמש כצד לצורך בירור התובענה וההכרעה בסכסוך. לאור מהות הסכסוך והעתירות המבוקשות, הנתבעת הינו צד חיוני והכרחי לבירור התובענה. נראה, איפוא, כי בנסיבות העניין יש להורות על צירוף הנתבעת לתובענה.

לסיכום,

בנסיבות העניין יש להורות על צירוף הנתבעת כצד לתובענה.
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן


דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר
 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

ירושות בישראל - מיהו יורש?

ירושה - היורשים ע"פ חוק הירושה הם למעשי בני משפחתו הקרובים ביותר של המוריש: בן זוגו, ילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו, אחייניו, סביו ... 

מתי חשוב לעשות צוואה

בכל מקרה בו אינכם מעוניינים בחלוקת עיזבונכם כמו שקובע חוק הירושה, קיים הכרח להכין צוואה ע"פ אחת הצורות המנויות בחוק ... 

התנגדות לצוואה

בכל מקרה בו קיים חשש כי הצוואה נעשתה בשל אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית, ניתן עקרונית להגיש התנגדות לצוואה... 

עצות לעריכת צוואה

בהתאם לחוק הירושה, רשאי המצווה לצוות שיורש יזכה בעיזבונו, כולו או חלקו, בהתקיים תנאי מסוים או בהגיע מועד מסוים. המוריש יכול, למשל, לצוות שנכדיו יזכו בחלקים ... 

צו ירושה

להגיש בקשת צו ירושה ... מילוי הטופס, מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר ...  

צו קיום צוואה

בקשות לצווי ירושה / קיום צוואה / מינוי מנהל עיזבון קבוע תוגשנה ללשכת הרשם לענייני ירושה בשלושה עותקים, כאשר לאחד מהם יצורפו המסמכים המקוריים וכל הנדרש עפ"י תקנה 14 לתקנות הירושה ... 

פסקי דין - דיני משפחה

פסקי דין בנושאי דיני משפחה לרבות: גירושין, צוואת, משמורת, מזונות, הסכמים, גניבת זרע ועוד... 

מאגר חוקים

לרשותך מאגר חוקים הקשורים בתחום המשפט במשפחה ... מה אומר החוק על הבעיה שלך ? 

חוק הירושה, התשכ"ה 1965

חוק הירושה קובע כיצד יש לערוך צוואה, מי היורשים החוקיים ומה קורה עם העיזבון כאשר אין צוואה חוקית.  

חוק הצהרות מוות, התשל"ח 1978

חוק הצהרת המוות מכריז על מותם של אנשים שעקבותיהם נעלמו במשך תקופה ארוכה וקיימת סברה שבם לא בין החיים. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.