www.what2do.co.il

האם ניתן להמיר זכויות של המנוח שלא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין?

פורסם ע"י מערכת האתר what2do | עודכן בתאריך 22/09/2019
האם ניתן להמיר זכויות של המנוח שלא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין?

בקשה לסילוק על הסף של התובענה אשר הוגשה על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. מבחינה פורמאלית, פורטה בקשה זו במסגרת תגובת המינהל לבקשתו של עיזבון המנוח ניסים גזר ז"ל לתיקון המרצת הפתיחה אשר הוגשה בתיק זה. המרצת הפתיחה נשוא תיק זה הוגשה על-ידי עיזבון המנוח ביום 12.10.08 כנגד מינהל מקרקעי ישראל וכנגד "הסוכנות היהודית לקק"ל".

 

במסגרת המרצת הפתיחה עתר עיזבון המנוח ליתן פסק-דין הצהרתי אשר יורה למינהל מקרקעי ישראל לרשום את זכות החכירה - לדורות במקרקעין הידועים כגוש 6443 חלקה 149 המצויים בהוד-השרון על שם עיזבון המנוח.

 

      קראו עוד בתחום:


סעיף 3 לחוק ההתיישנות קובע כי "אין נזקקים לטענת ההתיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה". הוראה זו מטילה על הנתבע חובה להעלות את טענת ההתיישנות באופן מפורש וברור בהזדמנות הראשונה, שאם לא כן רואים אותו כמי שויתר על הטענה. התכלית העומדת מאחורי הדרישה הקבועה בסעיף 3 לחוק ההתיישנות היא לתחום את התקופה במסגרתה ניתן לפתוח בהליכים משפטיים לשם מימוש זכות תביעה, תוך שמירה על האינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים.


ההזדמנות הראשונה הוגדרה בהלכה הפסוקה כשלב הדיוני בו פונה הנתבע לראשונה לבית המשפט, בין אם בעל פה ובין אם בכתב, לאחר הגשת כתב התביעה. בתי המשפט שרטטו מספר אמות מידה לבחינת המועד בו עמדה לנתבע "ההזדמנות הראשונה" להעלאת טענת התיישנות ובין השאר נבדק "מהות הדיון הראשון שהתקיים אשר במהלכו לא העלה עדיין הנתבע את טענת ההתיישנות, מה היה העניין של הנתבע בנושא שהועלה אז, האם נקט בעמדה כלשהי ביחס לאותו דיון והאם היה נוכח בו אם לאו". 

בחינת מהות הבקשה לסילוק התובענה על הסף שהוגשה על-ידי המינהל מעלה כי לא נטענו במסגרתה טענות לגופה של התובענה או בתשובה לטענות המועלות כנגד המינהל בתובענה, אלא עסקינן בטענה פרוצדוראלית מקדמית לענין העדר כשרותו המשפטית של העיזבון לשמש כמבקש בתובענה. בנסיבות אלה, נראה כי המנהל לא החמיץ את ההזדמנות הראשונה לטעון את טענת ההתיישנות, והוא אף עשה כן מיד כאשר ניתן היה לטעון זאת כנגד בעל דינו הראוי והנכון. יצוין כי המינהל אף עמד על טענתו זו גם בתחילת ישיבת קדם המשפט הראשונה אשר התקיימה ביום 12.3.09.

 

טענת ההתיישנות - הכרעה הטעונה הבאת ראיות ושמיעת עדים

לאחר עיון בכתבי טענותיהם של הצדדים ובנספחים שצורפו אליהם נראה כי לא ניתן בשלב מקדמי זה להכריע בבקשתו של המינהל לסילוק על הסף של התובענה מחמת ההתיישנות וראוי כי ההכרעה בשאלת ההתיישנות תעשה רק לאחר שמיעת העדויות והצגת הראיות, דהיינו – לאחר תום שלב ההוכחות ובמסגרת פסק הדין שינתן בתובענה. הסיבה לכך נעוצה, בין היתר, בחשיבות המכרעת שיש להשתלשלות האירועים נשוא התובענה, הן לצורך ההכרעה בטענת ההתיישנות שיסודה כידוע במועד היוולדה של עילת התובענה, והן לצורך ההכרעה ביתר המחלוקות העולות מטיעוני בעלי הדין. כל אלה - טעונים בירור עובדתי מקיף. 

 

  • צוואה לדוגמא

 

לאור כל האמור לעיל נראה כי ללא בחינה מעמיקה של התשתית העובדתית והראייתית, ובהעדר בחינה יסודית של כל הנתונים הרלוונטיים - לא ניתן, בשלב זה, לקבוע האם התיישנה תביעתם של המנוח ושל יורשי המנוח אם לאו.


העברת התובענה לפסים של תביעה בסדר דין רגיל

מקובלת על ביהמ"ש טענתו של המינהל כי התובענה נשוא תיק זה איננה מתאימה לבירור על דרך של המרצת פתיחה. תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את בית המשפט, בכל שלב של הדיון, להפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה: "בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות".

השאלה האם תובענה ראויה להתברר על דרך המרצת פתיחה תוכרע על יסוד המורכבות העובדתית והראייתית של ההליך, הצורך לשמוע עדים רבים, והחשש לפגיעה דיונית במשיבים להמרצת הפתיחה. בית המשפט הדן בבקשה להעברת הדיון לפסים רגילים ייתן דעתו לשתי השאלות הבאות: ראשית - האם יתבררו העובדות השנויות במחלוקת די הצורך אף במתכונת של המרצת פתיחה באופן שניתן להסתפק בתצהירי הצדדים; שנית - האם יקופח אחד מבעלי הדין על ידי הגבלת האפשרות להביא עדים ככל העולה על רוחו בהיתר מיוחד.

בנסיבות המקרה הנוכחי עומדת בלב המרצת הפתיחה שאלה עובדתית מובהקת והיא האם הוכחה או הוכרה בעבר זכותו של המנוח במקרקעין. לשם הוכחת עובדה זו יהיה על היורשים ועל המינהל לאתר את המסמכים והעדים הרלוונטיים ולהביאם לפני בית המשפט. בירור הזכויות בנכס הוא תהליך ממושך הכרוך בהבאת עדים ומסמכים שטרם צורפו אפילו לבקשה עצמה. בנסיבות אלו נראה כי לא ניתן לברר ולבחון כראוי בדרך של המרצת פתיחה את המארג העובדתי עליו מושתתת התובענה ולהכריע במתכונת מקוצרת ומהירה במחלוקות שהתגלעו בין הצדדים.

לסיכום,

יש לקבל את הבקשה של המבקש, עיזבון המנוח מר ניסים גזר ז"ל, להמיר את זהותו של המבקש בהמרצת הפתיחה ביורשיו של המנוח המפורטים בבקשת צו הירושה. התובענה תתברר במסגרת של תביעה אזרחית רגילה ולא במתכונת של המרצת פתיחה.כתב התביעה יוגש על-ידי יורשיו של המנוח, מר ניסים גזר ז"ל, המפורטים בצו הירושה שניתן לגבי עזבונו - בתוך 30 ימים מהיום. המשיבים יגישו כתבי הגנה מטעמם בתוך 30 ימים אשר ימנו ממועד המצאת כתב התביעה לידיהם.

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן


דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
4 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר
 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

ירושות בישראל - מיהו יורש?

ירושה - היורשים ע"פ חוק הירושה הם למעשי בני משפחתו הקרובים ביותר של המוריש: בן זוגו, ילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו, אחייניו, סביו ... 

מתי חשוב לעשות צוואה

בכל מקרה בו אינכם מעוניינים בחלוקת עיזבונכם כמו שקובע חוק הירושה, קיים הכרח להכין צוואה ע"פ אחת הצורות המנויות בחוק ... 

התנגדות לצוואה

בכל מקרה בו קיים חשש כי הצוואה נעשתה בשל אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית, ניתן עקרונית להגיש התנגדות לצוואה... 

עצות לעריכת צוואה

בהתאם לחוק הירושה, רשאי המצווה לצוות שיורש יזכה בעיזבונו, כולו או חלקו, בהתקיים תנאי מסוים או בהגיע מועד מסוים. המוריש יכול, למשל, לצוות שנכדיו יזכו בחלקים ... 

צו ירושה

להגיש בקשת צו ירושה ... מילוי הטופס, מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר ...  

צו קיום צוואה

בקשות לצווי ירושה / קיום צוואה / מינוי מנהל עיזבון קבוע תוגשנה ללשכת הרשם לענייני ירושה בשלושה עותקים, כאשר לאחד מהם יצורפו המסמכים המקוריים וכל הנדרש עפ"י תקנה 14 לתקנות הירושה ... 

פסקי דין - דיני משפחה

פסקי דין בנושאי דיני משפחה לרבות: גירושין, צוואת, משמורת, מזונות, הסכמים, גניבת זרע ועוד... 

מאגר חוקים

לרשותך מאגר חוקים הקשורים בתחום המשפט במשפחה ... מה אומר החוק על הבעיה שלך ? 

חוק הירושה, התשכ"ה 1965

חוק הירושה קובע כיצד יש לערוך צוואה, מי היורשים החוקיים ומה קורה עם העיזבון כאשר אין צוואה חוקית.  

חוק הצהרות מוות, התשל"ח 1978

חוק הצהרת המוות מכריז על מותם של אנשים שעקבותיהם נעלמו במשך תקופה ארוכה וקיימת סברה שבם לא בין החיים. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.