האם אימוץ בפועל, אשר לא הוכר על ידי הרשויות, יכול להיות אימוץ כדין היוצר זכויות ירושה? סוגיה זו מונחת לעיתים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה במסגרת דיונים בזכותם של ילדים מאומצים לרשת את הוריהם המאמצים.
הלכה פסוקה היא כי קיים מרחק בין אימוץ בפועל לבין אימוץ כדין במקרים בהם דן בית המשפט בקביעת מעמד על פי סעיף 16(א) לחוק הירושה (המעניק זכויות בירושה לילדים אשר אומצו כדין). שימו לב, ירושה אינה טובת הנאה סוציאלית אשר מוענקת מכוחם של חוקים, אלא זכות התלויה בקביעת מעמדו של יורש פוטנציאלי. בתי המשפט פסקו בעניינים אלו כי אין סגי באימוץ בפועל, אלא ישנה דרישה מהותית של אימוץ פורמאלי בכדי להוליד תוצאה של רכישת זכות ירושה.
עם זאת, אין הדבר זהה למקרים בהם הילד המאומץ זקוק להכרה במעמדו הרשמי בגין אסון או מוות של פלוני אשר הוא סמוך על שולחנו. במקרה זה, חזקה הזכות הסוציאלית של הילד המאומץ על פני ההכרה הרשמית באימוץ.
דוגמא לפסק דין
בית המשפט לענייני משפחה נדרש לבחון סוגיה בגבר זכויותיו של ילד מאומץ בקבלת ירושה. האם כאשר הילד אומץ וגודל על ידי סביו, אך לא באופן רשמי, קיימת לו עילה לתבוע את חלקו בירושתם של הסבים? האם די באימוץ בפועל בכדי ליצור זכאות בירושה, גם ללא אימוץ רשמי המוכר על ידי הרשויות?
- צמצום אימוץ סגור והפיכתו ל"אימוץ פתוח", אימתי?
- בנו של עובד זר יוכרז כבר אימוץ למרות התנגדות האב
- אימוץ ילדים בישראל
עסיקנן בתובע אשר ננטש בתימן על ידי אמו ואומץ על ידי סביו אשר גידלוהו בביתם כבנם. הסבים והתובע עלו לישראל, ובארץ נרשם האחרון כבנם על פי משרד הפנים. במרוצת השנים, ניהל התובע "יחסים של הורים ובן" עם סביו, וכאשר הלכו הסבים לבית עולמם, דרש האחרון את ירושתם. אחיו החורגים של התובע, אשר זכו בירושה במסגרת צו ירושה, התנגדו לזכאותו של האח המאומץ בירושה. עם זאת, מתוך שבעה ילדים אשר היו למנוחים, ארבעה הסכימו כי חלקו של התובע בירושה יועבר אליו.
השופטת קבעה כי דין תביעתו של התובע להידחות, אך האחרון זכה בירושה מצד שניים מתוך שלושת האחים המתנגדים. השופטת קיבלה טענות אלו מצידו של התובע, למרות פסק הדין, וזאת משום שאחים אלו לא הסכימו להיחקר או להגיש תצהירים מטעמם (לדבריהם, ללא סיבה מוצדקת). שימו לב, הרישום של התובע בתור ילדם של סביו איננו מהווה ראיה בפני בית המשפט המזכה אותו בירושה במסגרת חוק הירושה.
