תובענה לביטול הסכם ממון שהינו גם הסכם גירושין אשר אושר בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד וקיבל תוקף של פסק דין, במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה על בטלותו ו/או ביטולו של ההסכם בעילות שונות, וייתן הוראות כפועל יוצא מכך.
פסק דין המאשר הסכם ממון, לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, בהיותו הסכם שקבל תוקף של פסק דין, מתאפיין אף הוא באותם שלושה מאפיינים, על המשתמע מהם כאמור לעיל, אולם יש לו נדבך נוסף, והוא החיוב, הקבוע בחוק, כי בית המשפט יאשר את ההסכם, וכן התנאים הצורניים המהווים כולם תנאי לתקפותו של הסכם הממון שביסוד פסק הדין.
קרא עוד:
אין תוקף להסכם ממון ביניהם, אלא אם כן משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ, וששני הצדדים הבינו בדיוק במה המדובר ומהן התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו. במקרה של טענה בדבר טעות או הטעיה המהווים פגם בכריתת החוזה, דין הסכם להסדר יחסי ממון בין בני זוג כדין חוזה רגיל, גם כאשר זה נעשה ואושר על ידי בית המשפט ו/או בית הדין המוסמך לכך, עם זאת וביחס לביטולם של הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין יש לנקוט גישה זהירה בקבלת טענות מעין אלו, ונקבע כי יש צורך בטעמים כבדי משקל אשר יצדיקו את המסקנה כי דין ההסכם להתבטל.
טענת הטעות/הטעיה
שלושה יסודות מצטברים עומדים בבסיסה של טענת הטעות, קיומה של טעות; התקשרות בחוזה עקב טעות; ידיעתו האובייקטיבית של הצד השני. לבית המשפט יש שיקול דעת בביטול חוזה עקב טעות שהצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת עליה.
מעיון בהסכם הגירושין עולה כי הוא מפורט, מתייחס לכאורה למכלול העניינים הרלוונטיים לפירוד, מצהיר על כוונת הצדדים להתגרש, מסדיר הסדרי ראיה ספציפיים בימים ושעות ומפרט את העניינים הכספיים לפרטיהם. עצם הפירוט בהסכם מעיד דווקא על הסכם אמיתי (להבדיל מהסכם למראית עין) שמטרתו הסדרת פירוד בפועל.
בין שלב החתימה על ההסכם לבין מועד אישורו על ידי בית המשפט חלפו כשבועיים, בהם יכלה התובעת להיוועץ עם מי מטעמה ולבחון את פעולותיה, גם במעמד אישור ההסכם יכולה הייתה התובעת להתנגד לאישורו של ההסכם, או לטעון כל טענה אחרת לגביו, כי אז יתכן כי ההסכם לא היה מאושר.
קראו גם:
התובעת נושאת בנטל להוכחת טענת הפגם בכריתת החוזה, הנטל שלה הוא כאמור מוגבר ומצריך הבאת "נימוקים כבדי משקל", ומשכך כל חסר ראייתי כאמור לעיל נשקל לחובתה, אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד שיש דברים בגו וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד.
טענת הסכם למראית עין
בהסכם למראית, מסכימים הצדדים כלפי חוץ על הסדר משפטי מסויים בעוד שכוונתם האמיתית היא שונה, הטוען כי חוזה הינו למראית עין בלבד, עליו הראיה.
עצם העובדה, כי חוזה למראית עין כאמור לעיל מצריך מפגש רצונות, עומדת בסתירה לטענות של ביטול חוזה מחמת פגמים בכריתתו, ויש לדחותה ולו מנימוק זה.
לא הוכח, כי היתה הסכמה בשלב כלשהו של הנתבע כי החוזה יהא למראית עין בלבד, אישורו בפני בית המשפט, סידור הגט, הכספים שהעביר התובע לידי התובעת ומחיקתה של הנתבעת מחשבונות משותפים מהווים יישום בפועל ולכאורה השלמת חיובי הנתבע על פי החוזה ומהם עולה כי בשום שלב לא היתה הסכמה כי ההסכם יהיה למראית עין בלבד, ועל כן טענה זו ככל שהועלתה נדחית אף היא.
טענת עושק
על הטוען, כי התקשר בחוזה מחמת עושק להוכיח כי מצבו של המתקשר היה של מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר נסיון, כי הצד השני ניצל את מצבו של המתקשר, וכי תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל.
לא הוכח כי ההסכם הינו גרוע במידה בלתי סבירה מן המקובל, כאמור לעיל התובעת לא השכילה להוכיח כי הנתונים ששימשו יסוד להסכמות הכספיות שבהסכם הינן חריגות או כי ההסכם פוגע בזכויותיה באופן כלשהו, בוודאי לא בחידה בלתי סבירה.
טענה בדבר הפרת הסכם
לחילופין, טוענת התובעת כי היא מבקשת לבטל את ההסכם מאחר שהנתבע הפר את ההסכם בהפרה יסודית, בכך ששילם את הסכומים שלא במועדים הקבועים בהסכם, בכך שלא התיר לתובעת להמשיך להתגורר בדירה, ובנטילת מיטלטלין לכאורה מהדירה ומחצרה.
צד מנוע מלטעון כנגד תוקפו של הסכם יחסי ממון עקב העדר אישור על פי חוק יחסי ממון לאחר שנהנה לאורך זמן מפירות ההסכם, העלאת טענה זו בשלב מאוחר הינה שימוש בזכות שלא בתום לב, העומד בסתירה לס’ 39 לחוק החוזים (חלק כללי).
משההפרה הנטענת אינה יסודית, ובהתאם להוראות ס’ 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), בטרם ביטול ההסכם על התובעת ליתן לנתבע ארכה לתיקון ההפרה, והיא לא עשתה כן, אלא פנתה לכאורה, בבקשה לצו הגנה, בו בקשה, לטענת הנתבע שלא נסתרה (ס’ 46 לכתב ההגנה), צו להשבת המיטלטלין, שמשמעה אכיפת החוזה ולא ביטולו.
לסיכום,
דין הטענות בדבר פגמים בכריתת ההסכם להידחות, התובעת לא הוכיחה כי נסיבות כריתת ההסכם ואישורו מקימות לה עילה לביטול ההסכם ו/או לקביעת בטלותו מחמת פגם בכריתתו מכח חוק החוזים (חלק כללי), על אחת כמה וכמה ברמה הנדרשת, כאמור לעיל, לביטולו של הסכם שקבל אישור של בית המשפט לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג.
