החל מחודש יולי 2016, בני זוג שנתגלע ביניהם סכסוך משפחתי בנושא נישואין וגירושין, לרבות ענייני רכוש, גידול הילדים ופרידה, חייבים, על פי הוראות חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, להגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידות הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, טרם הגשת תביעה לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הרבני.
מטרתו של חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה היא לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב ביניהם סכסוכים משפחתיים בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של הילדים.
סכסוך במשפחה נחשב על פי חוק זה לכל מה שנוגע לענייני נישואין וגירושין, יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג מלבד תביעות בענייני ירושה, מזונות או מדור של בן זוג או של הילדים, כל עניין הנוגע לקטינים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, פרט לתביעה לפי חוק אמנת האג, וכן ענייני אבהות או אמהות.
כיצד מגישים בקשה ליישוב סכסוך?
צד המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תביעה בעניין סכסוך משפחתי, כולל תביעה בעניין מזונות זמניים, נדרש לפנות בשלב ראשון לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך. בקשה זו לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.
לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך, יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים, לארבע פגישות מהו"ת - מידע, היכרות ותיאום, אשר נערכות ללא תשלום. דינה של הזמנה לפגישה כדין הזמנה לדיון בבית המשפט וחובה על הצדדים להתייצב לפגישה. יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי.
עיכוב הליכים משפטיים
עם הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים והצדדים אינם רשאים במשך תקופה מסוימת להגיש בקשות או תביעות לערכאה משפטית, למעט בעניינים דחופים, כגון: בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית או מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, סעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים, במקרה של סכסוך משפחתי, כאשר אחד הצדדים הוא אסיר או עצור עד תום ההליכים, בקשה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות ובקשות דחופות אחרות שלא סובלות דיחוי.
כאשר אין מדובר במקרה חריג ויוצא דופן, הצדדים נדרשים להתייצב לפגישות מהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הפגישות יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם באופן חד פעמי, רשאית יחידת הסיוע להאריך את התקופה, ב-15 ימים באמצעות הודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים.
הפגישות יערכו בהשתפות עורך דין ביחידת הסיוע, בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, עורך הדין יכול להשתתף בכל הפגישות או בחלקן על פי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע.
מה כוללות פגישות מהו"ת?
במסגרת הפגישות יימסר לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך על הצדדים ועל ילדיהם, לרבות השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות.
הצדדים יקבלו מידע על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו, כולל ייעוץ משפטי, גישור, טיפול משפחתי או טיפול זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע בקהילה ובמגזר הפרטי.
במסגרת הפגישות תיערך היכרות עם הצדדים, במטרה להעריך ביחד את הצרכים והרצונות ולעניין טובת הילדים וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, כדי שניתן יהיה לסייע להורים לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעותיו ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך.
במהלך פגישות המהו"ת נקבעים הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקות ילדים וסדרי קשר לתקופות או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בהסכמה. בסיום הפגישה האחרונה תינתן המלצה בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה.
תובענה לרשות שיפוטית מוסמכת
בתום עשרה ימים ממועד פגישה האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים אם הוא מעוניין להמשיך בהליך גישור חלופי ליישוב הסכסוך, בהתאם להמלצות יחידת הסיוע או באופן אחר, או אם אינו רוצה להמשיך בהליך של יישוב סכסוך.
לאחר חלוף תקופת עיכוב ההליכים, אם הצדדים לא הגיעו להסדר מוסכם בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 ימים, תביעה בעניין של סכסוך משפחתי, לבית משפט לענייני משפחה, לבית דין רבני, או לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין.
אם המבקש לא הגיש תביעה בעניין הסכסוך, או הגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך המשפחתי, רשאי הצד האחר להגיש לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין, תביעה בעניין של הסכסוך שלגביו לא הוגשה התביעה.
