הורות משותפת מוגדרת כהורות ללא זוגיות, הסכם הורות משותפת מתאים לזוג הורים הרוצים להביא ילד לעולם מבלי להתחתן ומבלי לקיים מערכת יחסים זוגית.
ההסכם יכול להיחתם בין זוגות חד מיניים, ידידים שאינם מעוניינים לקיים קשר זוגי, או מכרים שכל אחד רוצה להמשיך לחיות את חייו בנפרד, או לקיים מערכת יחסים עם אדם אחר. כל הסכם מותאם באופן אישי להורים על פי הצרכים והרצונות שלהם, כדי לספק תחושת יציבות וודאות במסגרת ההורות המשותפת.
מטרתו של הסכם הורות משותפת היא להבטיח את זכויותיהם וחובותיהם של ההורים כלפי הילד המשותף, ואף להבטיח כי תתבצע הפרדה מהבחינה הכלכלית, ומבחינות אחרות הנוגעות למהלך אורח החיים. ההסכם מסדיר את התובנות והשקפת עולמם לגבי אופן גידולו, והוא מתייחס לנושא מזונות ילדים, הסדרי ראייה ומשמורת, חינוך הילד וענייני רכוש בין הצדדים.
הסכמה בנוגע לשם המשפחה של הילד
יש לציין בהסכם את השם הנבחר של הילד ואת שם משפחתו, שיכול להיות שם משפחתו של האב, של האם, או שילוב של שני השמות יחד, על פי החלטת והסכמת הצדדים. במקרה שההורים לא יקבעו מה יהיה שם משפחתו של הילד, הוא יישא על פי הוראות חוק השמות את שם משפחתה של אמו, מכיוון שעל פי החוק, ילד אשר הוריו לא נשואים נושא באופן אוטומטי את שם משפחתה של האם ואביו נדרש להסכים לנשיאת שמו.
על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שני ההורים הם אפוטרופסיים טבעיים של הילד, ומוטלת על שניהם החובה והזכות לדאוג לכל צרכיו של הילד. מכיוון שבדרך כלל ההורים המעוניינים בהורות משותפת אינם גרים תחת קורת גג אחת, הם צריכים להחליט לגבי המשמורת במסגרת ההסכם, ולקבוע מי יהיה ההורה המשמורן, כלומר מי יגדל את הילד בביתו באופן קבוע.
חשוב לקבוע מראש היכן יגדל הילד
ההורים יכולים להחליט כי המשמורת על הילד תהיה משמורת משותפת, או לקבוע הסדרי ראייה של ההורה השני ואף יכולים לקבוע הסדרי ראייה לסבים ולקרובי משפחה אחרים המעורבים בחיי הילד. מומלץ לכלול סעיף הנוגע לאופן משמורת הילדים במקרה פטירה של אחד ההורים. כמו כן, ניתן להחליט על מרחק מגורים של ההורים זה מזה, ואף להסכים על מקום המגורים או הסדרי מעבר דירה.
במסגרת ההסכם כדאי לקבוע את חובת המזונות והיקפה, כולל: תשלום מדור, הוצאות מיסים, הוצאות חינוך, חוגים, ימי הולדת, הוצאות בריאות שאינם מבוטחים כגון: טיפולי שיניים, פסיכולוגים ועוד. לרוב נהוג לרשום סעיפים שיקבעו הפרדה רכושית בין הצדדים.
כמו כן, ההסכם יכול להתייחס אל אופן כניסת האישה להריון, כמו למשל באמצעות הפריה חוץ גופית, וכן, ביצוע בדיקות גנטיות שעל הצדדים לעבור והתנהלות במשך תקופת ההריון. חשוב להכניס להסכם גם סעיף של יישוב מחלוקות, כך שאם בעתיד תיווצר אי הסכמה מהותית בין הצדדים, ניתן יהיה לפתור אותה במהירות וביעילות, כמו למשל באמצעות פנייה להליך גישור משפחתי.
תוקף משפטי בבית משפט לענייני משפחה
כדי לתת מעמד משפטי להסכם הורות משותפת, יש לאשרו בפסק דין בבית משפט לענייני משפחה במעמד שני הצדדים. מתן תוקף פסק דין להסכם לפני ההריון או טרם הלידה אינו מוסדר בחקיקה, אולם במקרים מסוימים תהיה לבתי המשפט נטייה לאשר הסכם כל עוד הוא אינו נוגד את תקנת הציבור ואינו נוגד את עיקרון טובת הילד.
