האם הדירה בתל אביב הרשומה על שם הבת שייכת בעצם לאמא?

אשה כבת 73 שנים, הגישה תביעה כנגד בתה לבית משפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, בגין זכויות על דירה.

האם מכרה שתי דירות על מנת לרכוש דירה גדולה ברחוב דיזינגוף

לטענת התובעת היא רכשה בעבר דירה בפריז אשר נרשמה על שם בתה ודמי השכירות הועברו לידיה. כאשר הדירה בצרפת נמכרה, התובעת קיבלה את מלוא תמורת המכר.
בכסף שקיבלה היא רכשה דירה ברחוב ג'ורג' אליוט בתל אביב על שם נכדתה מבתה השנייה. ולדבריה, דמי השכירות מדירה זו שימשו למחייתה כהכנסה חודשית, במשך שנים רבות.

בהמשך היא קיבלה פיצויים מתאונה שעברה והחליטה למכור את הדירה בג'ורג' אליוט שנרשמה על שם נכדתה ולקנות דירה מרווחת יותר ברחוב דיזינגוף.
באותה תקופה נכדתה התגוררה בחו"ל, ועל מנת שלא לאבד את זכויותיה בדירה בדמי מפתח בה היא מתגוררת, היא בקשה לרשום את הדירה על שם בתה הנתבעת, מבלי להקנות לה כל זכות בנכס והבת נתנה את הסכמתה.

הבת החליפה צילינדר בדלת הבית

לטענת התובעת, בתה התכחשה לסיכום ביניהן. היא עברה להתגורר בדירה בדיזינגוף, החליפה צילינדר בדלת הכניסה ורוקנה אותה מכל הרכוש שהיה שייך לאמה. עם זאת היא נהגה להעביר לה את מלוא דמי השכירות בגין השכרת הדירה.

מנגד טענה הבת כי לאם אין כל זכויות בדירה שברחוב דיזינגוף, מאחר והיא רכשה אותה מכספיה, למעט הלוואה שלקחה מאמה ולכן היא נרשמה על שמה בלשכת רישום המקרקעין.

את רוב ההלוואה היא השיבה לאמה בתשלומים חודשיים, אשר לטענת התובעת היו אלה דמי שכירות שהתקבלו בגין הדירה. לא היה ברור האם יתרת החוב בגין ההלוואה נפרעה.

הבת סייעה לאמה המבוגרת והעבירה לה תשלומים חודשיים

עוד טענה הבת שהדירה בפריז היתה שייכת לה והיא מכרה אותה ברווח נאה, לכן היה לה די כסף על מנת לקנות את הדירה דיזינגוף בתוספת משכנתא. הנתבעת הוסיפה כי היא נהגה לסייע לאמה באופן קבוע ונתנה לה כספים רבים מדי חודש, מתוך מסירותה כבת.

בניגוד לאם שלא צירפה לכתב התביעה ראיות, הבת הציגה בפני בית המשפט מסמכים רבים התומכים בדבריה, ביניהם: אישורים בנוגע לדירה בפריז, הסכם המכר של הדירה בג'ורג' אליוט, הסכם רכישת הדירה בדיזינגוף, קבלה על תשלום מס רכישה, שטר משכנתא וכדומה.

התובעת טענה כי מסמכים אלה נגנבו ממנה על ידי בן זוגה של בתה והוסיפה כי לא ברור למה ניטלה הלוואת משכנתא על הדירה בדיזינגוף, מאחר והיא שילמה עבורה את כל הסכום.

האם לא הצליחה להוכיח שהדירה שייכת לה

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון מעמיק בראיות לא מצא בית המשפט טענה מפורשת בנוגע להסכם הנאמנות שנחתם בכתב או בעל פה בין האם לבתה בנוגע לזכויות במקרקעין.

בית המשפט השתכנע כי הבת לא רכשה את הדירה בדיזינגוף כנאמנה של אמה.
מאחר והתובעת לא הצליחה להוכיח שהיא בעלת הזכויות על הדירה דיזינגוף, תביעתה נדחתה והיא תישא בהוצאות המשפט בסך 20,000 שקל.

תמ"ש 28574-05-11