פצוי אשה בתקופת הנשואין

הצדדים הכירו זה את זה כאשר כל אחד מהם היה בסיומה של מערכת זוגית קודמת. לשניהם היו אלו נישואים שניים וילדים מנישואים קודמים. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 30.04.1995, ביום 14.11.1995 נולדה הבת .מ., ולאחר 3 שנים נולדה בתם .יע.

ארבע תביעות הוגשו ע"י האישה: תביעת מזונות בעבורה ובעבור הקטינות, תביעת צווי מניעה, תביעת משמורת ותביעה לפיצוי ע"ס 150,000 ₪.

מנגד, הגיש הבעל, אף הוא, ארבע תביעות: תביעה כספית, ע"ס 120,000 ₪, כנגד האישה, אבי האישה ואביה של הבת .ג., תביעה לפס"ד הצהרתי שנמחקה, תביעה למתן פסק דין הצהרתי ותביעה לפינוי הבת .ג.

האם יש לקבל את התביעות?

תביעת המשמורת

1. לפי לעמדת פקידי הסעד, כל עוד שני ההורים מנהלים עדיין משק בית משותף ונושאים יחד בנטל הכרוך בגידול הבנות, לא יהיה זה נכון לקבוע משמורת.

2. עמדת פ. הסעד מתיישבת עם הוראות סעיפים 24 ו – 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובעים כי ההחלטה מי יחזיק בקטין / קטינים ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בו / בהם לבוא עמו / עמם במגע תנתן רק כאשר חיו הוריהם בנפרד.

3. בענייננו, התביעה למשמורת, כל עוד גרים ההורים תחת קורת גג אחת, נדחית. באשר להסדרי הראיה, בהתאם להמלצות שירותי הרווחה ומכח טובת הקטינות, יש לקבוע כי ההסדר הקיים בין ההורים ישאר על כנו, היינו הקטינות יבלו סוף שבוע אחד עם האב ובסוף שבוע שני עם האם, לסירוגין.
 

העברת הילד בי"ס בשל סכסוך על משמורת

עקרון טובת הילד בעניין משמורת

הפרת הסדרי ראייה של האב עם הילדים

תביעת הפיצוי

1. מבחינת המשפט הכניסה לנישואין נעשית באופן חופשי: ניתן לומר, לכל הפחות, כי המשפט אינו מחייב איש להינשא.ואף על פי שרובם מודעים לשיעור הגירושים, עדיין הם מוסיפים להינשא .חזקה על בני זוג שלא יבחרו להיכנס לנישואים שהינם מדכאים בעיניהם, וחזקה עליהם שיבחרו לצאת אם ייעשו הנישואים מדכאים עם הזמן".

2. בענייננו, מדובר באישה, שבהיותה כבת 30, ללא מקצוע ו/או השכלה על תיכונית, מטופלת בקטינה בת ארבע שנים, ללא חיוב במזונות בעבורה, בעלת חובות, שהרתה לבעל והחליטה, משיקוליה ומטעמיה, להינשא בנישואים שניים לו. לא הוכח כי נישואיה הביאו לאובדן מיטב שנותיה ואובדן סיכויה ליצור עתודה כלכלית, כנטען על ידה קל וחומר לא הוכח שיעור הנזק, ככל שקיים.

תביעה למזונות הקטינות

1. חובת המזונות של האב כלפי הקטינות מקורה בתקנת הרבנות הראשית לא"י לפיה הושווה דינם של ילדים בני 6 עד 15, לדינם של קטני קטינים, מכאן שעל האב לספק צרכי הקטינות ההכרחיים ואת שאר הצרכים ישלימו ההורים, באופן שווה, כשיש בידם אפשרות לכך. קיומו של חיוב זה ושיעורו הינם בהתאם ליכולתם הכלכלית של ההורים.

2. האישה, לפי שעה, אינה עובדת. מכאן, גם המזונות שאפסוק לה אינם מצדיקים חיובה להשתתף בצרכי הקטינות, אלה שמעל לצרכי המינימום, בשלב זה.

3. לאב נחלה והוא שותף במגדניה כאשר הכנסתו בפועל מהמגדניה, באופן ישיר ו/או עקיף, אינה נופלת מהסך של 14,000 ₪ לחודש. רכוש זה הוא צבר טרם נישואיו. הפסיקה קבעה כי יכולתו של אב לשאת במזונות ילדיו נקבעת לא רק עפ"י הכנסתו השוטפת מעבודה אלא גם בהתחשב בנכסיו.

4. לאור גילאי הקטינות, ההלכה המשפטית המחייבת והפערים בהכנסות ההורים וברכושם, אני מעמידה את מזונות הקטינות בסך של 3,200 ₪ לחודש וכן מחייבת את האב לשאת במלוא הוצאות החינוך והבריאות של הקטינות.

תביעה למזונות האישה

1. סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), קובע כי חובתו של בעל לזון את אשתו מוכרעת אך ורק על-פי הדין האישי "ולאורו קמות או נעלמות חובתו של הבעל וזכותה של האשה". על פי הדין האישי, החובה לזון את האישה נפסקת עם גירושי הצדדים או עם מתן פסק-דין המחייב את הצדדים להתגרש, כאשר האשה סירבה למלא אחר החיוב בגט. וכן כאשר קיימות עילות פטור על פי הדין האישי (כדוגמת עילת "מורדת") – אולם המשפחה במקרה דנן, אינה נופלת בגדר הפטור ממזונות.

2. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם כי נישואי הצדדים הפכו לקליפה ריקה מתוכן לפחות מזה שלוש שנים. שניהם אינם חפצים זה בזה. שניהם מואסים האחד בשני והם מלאים טענות כרימון זה כלפי זה. יחד עם זאת, איש מהם אינו פונה לבית הדין הרבני והם ממשיכים לחיות תחת קורת גג אחת.

3. האישה, אישה צעירה (כבת 43), שעבדה עד לפרוץ הסכסוך במגדניה המשפחתית בהיקף שלא הובהר. אין ספק כי לאישה פוטנציאל השתכרות והימנעותה המכוונת כיום מלצאת ולעבוד מכרסמת בתחושת ההגינות, תום הלב ואף עם התמורות החברתיות והכלכליות בחלוקת התפקידים שחלו במשפחה המודרנית. לפיכך, החל מיום 1/3/08 יועמדו דמי המזונות עבור האישה ע"ס 1,500 ₪ לחודש כאשר הבעל ימשיך לשאת בכל הוצאות אחזקת הבית.

תביעה לפינוי

1. רשות מגורים שלא בתמורה ושלא לזמן קצוב ניתנת לביטול בכל עת שהמרשה חפץ בכך. גם בדירת מגורים השייכת לשני בני הזוג אין שותף אחד יכול להתיר מגורים ללא הסכמת השני. מבחינה זו דינו של בן בגיר זהה לדינו של זר.

2. בענייננו, בית המגורים שייך לבעל בלבד. הבת .ג. דינה כדין ילד בגיר ובהיותה חיילת יש להיעתר לתביעה וקובעת כי החל מ 1/9/08 התביעה לפינוי של .ג. מתקבלת. פינויה של .ג. יעשה תוך 6 חודשים ממתן פסק הדין על מנת להעניק ל.ג. שהות מספקת להתארגן. אין הבעל זכאי, על פי תחושת ההגינות והצדק, להפקיע את הרישיון שנתן למגוריה של .ג., "מהיום למחר".

לסיכום,

בתביעת המזונות האב ישלם למזונות הקטינות, באמצעות האם, סך של 3,200 ₪ לחודש. האב ישלם למזונות האישה סך של 1,500 ₪ לחודש. בתביעה לצווי מניעה יש לחייב את הבעל להפקיד בידי ב"כ האישה, 60 יום טרם גירושי הצדדים ו/או פינוי האישה את הבית, המוקדם מביניהם, סך של 106,918 ₪. תביעת המשמורת, התביעה לפיצוי והתביעה הכספית נדחות. בתביעה לפס"ד הצהרתי יש להצהיר כי כי הנחלה, המגדניה וכן הרכב מסוג "רנו קנגו" שייכים לבעל. בתביעה לפינוי עד ליום 1/9/08 תפנה .ג. את הבית.