בית המשפט לענייני משפחה נדרש לדון בתביעה אשר עסקה בהסדר איזון משאבים בין בני זוג במסגרת גירושין. האישה טענה כי יש לאזן את נכסי המוניטין והקריירה של בעלה, שכן האחרון הגיע לנישואים כסטודנט חסר מקצוע, ובמהלך השנים – בזכות דאגתה לילדים ולמשק הבית - עשה חיל והתקדם בעבודתו.
לדבריה, היא משתכרת כרבע מהכנסותיו ואין היא יכולה להקצות מאמצים להתפתחות והתקדמות עקב הצורך לטפל בילדים. עוד טענה התובעת שהצדדים ניהלו ומנהלים מאז נישואיהם מסגרת של חיים משותפים. גידול הילדים, כלכלת בני הזוג ואחזקת הבית המשותף התנהלו על מי מנוחות בשיתוף גמור תחת קורת גג אחת, ועל כן קמה לה חזקת השיתוף בכל הנכסים של הצדדים.
קראו עוד בתחום:
- מהו הסכם ממון?
- מדוע חשוב לערוך הסכם ממון לפני נישואין?
- מתי יהיה מענק עתידי לאחר גירושין, נכס בר איזון?
- האישה הפרה סעיף בחוזה הגירושין - האם הגבר יכול להפר אותו בתגובה?
השופטת, נילי מימון, קבעה כי לאחר שקילת הראיות והעדויות שהונחו בפניה, יש להפעיל במקרה דנן את שיקול הדעת בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג. סעיף זה קובע כי יש לחלק את רכוש הצדדים, באופן שאינו שיוויני, נוכח "כושר השתכרותו העתידי" של הגבר.
פוטנציאל השתכרות שווה
השופטת כתבה בפסק הדין כי אכן בחינת כושר ההשתכרות "הטהורה" של כל אחד מהצדדים דומה. השופטת ציינה שהגבר היה בעת הנישואין (בניגוד לטענות האישה) בעל תואר ראשון במינהל עסקים, כיום הוא עובד כמפקח רכישה בעל רישיון סוכן שיווק פנסיוני, ואף מועמד לקידום בחברה.
לעומתו, האישה למדה בתקופת הנישואין הנדסת מחשבים והוראת לימודי מחשבים, והינה ראש צוות בחברה העוסקת בתחום ההיי טק. מכאן שמבחינת רכישת השכלה, ותפקיד במקום העבודה יש שוויון בין הצדדים.
האישה לא יכולה לפתח את הקריירה בגלל הילדים
עם זאת, השופטת הכירה בכך שמבחינת קידום ופיתוח הקריירה, התובעת מוגבלת יותר ואיננה חופשית לפתח קריירה כפי שביכולתו של הגבר, זאת נוכח היותה המטפלת העיקרית בילדים. השופטת ציינה כי למעט שנה אחת בה הייתה התובעת חולה והגבר נשא בנטל גידול הילדים, ניכר שהיא המטפלת העיקרית בהם ומשכך אפשרויותיה לקידומה המקצועי פחותות משלו. בשורה התחתונה - בפועל ולמעשה השתכרותו של הנתבע היא פי שלושה לערך מהשתכרות התובעת, והשתכרות זו צפויה להיות גם בעתיד.
נסיבות אלה שימשו כנימוקים מיוחדים להפעלת שיקול הדעת עפ"י סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ועל כן קבעה השופטת שהגבר ישלם לאישה את הפרש נכסי הקריירה למשך ארבע שנים מיום הגירושין.
