בקשה לביטול רטרואקטיבי של הכרזת פסלות דין של חסויה

בקשה לבטל רטרואקטיבית את הכרזת המנוחה פלונית ז"ל כפסולת דין. המבקש, חברת אלמוני, הינו בית אבות בו שהתה המנוחה משנת 1986 ועד למועד פטירתה בשלהי שנת 2005. המבקש הינו הזוכה היחיד בצוואת המנוחה מיום 9.7.02.

האם יש להיעתר לבקשה?

1. דין הבקשה להימחק על הסף. תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת את מחיקת התביעה במידה והתביעה נעדרת עילה, על מנת שלא לנהל הליך סרק ועקר, וזאת כל עוד מדובר בתביעה שהפגמים בה אינם ניתנים לתיקון. כתב התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את כלל העובדות הכלולות בתביעתו, יהא זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו. אם ברור ונעלה מעל לכל ספק, שאף אם יוכיח התובע את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה, ואף אם תינתן לו הרשות לתקן את כתב תביעתו באמצעות הוספת פרטים- לא יהא הוא זכאי לסעד המבוקש על ידו, כי אז יש לומר שכתב התביעה אינו מגלה עילה.
 

2. אף אם יוכיח המבקש את כלל העובדות הכלולות בבקשתו ויהא זכאי לקבלת הסעד המבוקש על ידו בבקשה (ביטול הכרזת הפסלות), גם אז לא יהא בכך כדי לאפשר את קיום צוואת המנוחה.

3. סעיף 26 לחוק הירושה שולל את הכשרות המשפטית לעשות צוואה במספר מקרים, בקובעו כי: "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה".

בהתאם לסעיף זה, צוואה בטלה בשלמותה אם נעשתה על ידי מי שהיה פסול דין בשעת עשייתה. משהוכרז אדם פסול דין נשללת כשרותו המשפטית, וככזה חסר הוא את הכושר לצוות. הוראה זו מטרתה להגן על פסול הדין מפני שיקולים מוטעים אותם עשוי הוא לשקול ומפני לחץ והשפעה, לעיתים בלתי נראים לעין ושאינם עולים כדי השפעה בלתי הוגנת, מצד הסובבים אותו. מצבו הנפשי של פסול הדין בעת עריכת הצוואה ויכולתו להבין בטיבה של צוואה אינם רלוונטיים והצוואה בטלה בכל מקרה, אפילו ידע פסול הדין להבחין בטיבה של הצוואה והבין את תוכנה, משמעותה והוראותיה.

4. בענייננו, הסעד העיקרי לו עותר המבקש הינו קיום צוואת המנוחה. הבקשה בנדון הוגשה לצורך הכשרת התביעה וכחלק ממנה, ולפיכך יש לבחון אותה בכפוף לסיכויי המבקש לזכות בתביעתו שם. לאור כלל המפורט לעיל בהתייחס לסעיף 26 לחוק הירושה, אף אם יוכיח המבקש את כלל העובדות הכלולות בבקשתו, ואף אם תבוטל הכרזת פסלות הדין של המנוחה וייקבע כי מלכתחילה לא הייתה מוצדקת- לא יהא זכאי המבקש לסעד הנתבע על ידו - קיום צוואתה של המנוחה. זאת משום, כאמור לעיל, שדינה של צוואה שנעשתה בתקופת הפסלות אחד הוא- בטלות. משכך, אין כל טעם לנהל הליך הוכחות ולאפשר הבאת עדים מצד המבקש בבקשה בנדון, כפי שמעוניין הוא לעשות, באשר בקשה זו אינה עומדת בפני עצמה, ואין לה כל טעם אחר מלבד הכשרת הצוואה בהליך המתנהל.

5. בקשת המבקש נעדרת עילה ויש למחקה.

שאלת מעמדו של המבקש

1. סעיף 10 לחוק הכשרות המשפטית, אשר כותרתו "ביטול ההכרזה" קובע, כי: "אדם שהוכרז פסול-דין, רשאי בית המשפט, לבקשתו, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, ולאחר ששמע את פסול-הדין, לבטל את הכרזת הפסלות אם מצא שההכרזה לא הייתה מוצדקת או שהתנאים להכרזה חדלו להתקיים".סעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית מגדיר את הביטוי "קרוב" כמובנו בחוק זה כ: "אב, אם, בן, בת, אח, אחות, סב, סבה, נכד, נכדה". הסעיף אינו מקנה מעמד בבקשה לנציגו של אדם, המוגדר בסעיף 80 לחוק זה כ"הוריו או אפוטרופסו הממונה, הכול לפי הוראות הפרק השני והשלישי". סעיף 8 לחוק זה, הדן בהכרזת הפסלות, אף הוא אינו מקנה מעמד בהגשת הבקשה לנציג, אולם מציין, כי הכרזת הפסלות תיעשה לאחר ששמע בית המשפט את האדם או את נציגו.

2. המבקש, אשר אינו נמנה עם אחד הגורמים המופיעים בסעיף 10 שלעיל- נעדר כל מעמד בבקשה בנדון. אף אם יינתן למבקש מעמד להגשת הבקשה, דין הבקשה להידחות לגופה. בהתאם לסעיף 10 לחוק הכשרות המשפטית ביטול הכרזת פסלות דין ייתכן בשני מקרים: האחד, במידה ונמצא כי ההכרזה לא הייתה מוצדקת; השני, במידה והתנאים להכרזה חדלו להתקיים.

דחיית הבקשה לגופה

1. הכרזת הפסלות לא הייתה מוצדקת- התנאים המוקדמים להכרזת פסלות הינם שניים: אי יכולתו של אדם לדאוג לענייניו הנגרמת מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו (סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית). סעיף 10 לחוק הכשרות המשפטית מאפשר לבית המשפט לשנות החלטתו בדבר פסלות הדין אם מצא כי ההכרזה לא הייתה מוצדקת בעת שניתנה. סעיף זה אינו כולל התייחסות לשאלה האם פועלו של ביטול ההכרזה הינו רטרואקטיבי והאם פועל הוא למפרע. בענייננו, אין כל יסוד לטענה, כי הכרזת הפסלות הייתה לא מוצדקת. מסקנה זו עולה בראש וראשונה מקריאת המסמכים וחוות הדעת הרפואיות אשר צורפו לבקשה להכרזת הפסלות בבית המשפט המחוזי.

2. מוסיף המבקש וטוען, כי יש לראות פסול בכך שבית המשפט לא זימן את המנוחה להשמיע דבריה בפניו, ויש בכך כדי להוות נימוק לביטול הכרזת הפסלות. דין טענה זו להידחות. אין להקל ראש בדרישה כי ישמע בית המשפט את החסוי טרם הכרזתו כפסול דין, ואולם אף אם נפלו פגמים דיוניים בעת ההליך להכרזת המנוחה כפסולת דין ומינוי אפוטרופוס עליה, היה גם היה יסוד ושורש במציאות להכרזה לגופה.

3. התנאים להכרזה חדלו להתקיים - התנאים המוקדמים להכרזת פסלות הינם שניים: אי יכולתו של אדם לדאוג לענייניו הנגרמת כתוצאה מחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו. הנטייה בפסיקה ובספרות הינה להחיל את תוקף ביטול הכרזת הפסלות מכאן ולהבא בלבד. הנה כי כן יש לדחות אף את טענת המבקש בעניין ביטול רטרואקטיבי של ההכרזה.

לסיכום

בקשת המבקש נעדרת עילת תביעה ויש למחוק אותה בהתאם לתקנה 100 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי.