לצדדים אשר נישאו אך חיים בנפרד, שני ילדים כאשר הקטנה משרתת בצבא. על פי פסק דין חויב הבעל בתשלום מזונות אישה בסך של 3,600 ₪ לחודש. כן נפסקו מזונות ילדים לבת, אשר עם גיוסה לצה"ל פחתו ל-1/3 (החיוב המקורי עמד על 1,400 ₪ לחודש).
בנוסף, מחויב הבעל בתשלום מדור לאישה בסכום של 450$ לחודש. לבעל שני ילדים נוספים שנולדו לו ולחברתו לחיים מחוץ לנישואיו, עימם הוא מתגורר. ההליך דנן נסב על החיוב במזונות האישה, שעומד נכון להיום על סכום של – 4,100 ₪, בתוספת סכום של כ- 2,000 ₪ למדור.
הבעל טוען להפחתת דמי המזונות בגין:
- פחיתה בשכרו החודשי (וטענת פיטורין לאחר הליך שמיעת הראיות).
- העובדה כי האישה החלה לעבוד ולהשתכר באופן עצמאי.
- העובדה כי נולדו לו שני ילדים מאישה אחרת, שבפרנסתם הוא חב.
ידוע כי שינוי דמי מזונות אפשרי במידה והוכח שינוי נסיבות מהותי בין העובדות שהיו ביסוד פסק הדין פסה"ד הראשון, לעובדות שביסוד ההליך השני. עם זאת, לא כל שינוי נסיבות יהווה עילה להתערבות מחודשת בסכום המזונות אשר נפסק. על שינוי הנסיבות להיות מהותי, דווקני, היורד לשורש החיוב.
משכורותו של הגבר
בפסק הדין צוין כי שכרו של הבעל עם נקיטת ההליכים עמד על סך 9,000 ₪ לחודש, ובמהלך הדיון המשפטי הגיעה השתכרותו לסך 11,600 ₪. מעיון בתלושי השכר של הבעל, כפי שהוגשו במהלך הליך דנן, עולה כי משכורותיו האחרונות נעו סביב הסכום של 9,700 ₪ נטו לחודש. אי לכך, אין מדובר בשינוי דרמטי המצדיק בהכרח הפחתה במזונות.
עבודתה של האישה
במועד מתן פסק הדין לא עבדה האישה. למעשה חדלה לעבוד לטענתה, עת עקרו בני הזוג מהארץ לטובת עבודתו של התובע. ניתוקה של התובעת משך שנים ממעגל העבודה נשקל כמובן במסגרת החיוב במזונות. הנתבע צירף לתצהירו דו"חות חקירה של משרד חקירות פרטי ובהם צוין כי הנתבעת נצפתה במהלך שנת 2005 ובמהלך שנת 2008 ב-3 הזדמנויות שונות כשהיא אוספת ילדים ממוסדות חינוך. הנתבעת נחקרה לעניין זה והעידה כי היא נוהגת לעשות כן מידי פעם בתור "טובה" לחברתה, אולם מעולם לא קבלה על כך תשלום. בית המשפט קיבל את טענותיה.
הולדת שני ילדים נוספים לבעל
הפסיקה הכירה בכך, כי הולדת ילד נוסף (או ילדים נוספים) לאב, מאישה אחרת, מהווה שינוי נסיבות מהותי, לצורכי "פתיחת" דיון בנושא המזונות מחדש. יחד עם זאת, ברור, כי שינוי נסיבות לא יביא אוטומטית להפחתת מזונות, שינוי הנסיבות יישקל, בהתאם להשפעתו הכלכלית. לאחר בירור, נתגלה כי הילדים נולדו טרם מתן פסק הדין הראשון כאשר אין בו כל התייחסות אליהם. עקב כך, קבעה השופטת כי:
"צד שנמנע מלהעלות טענה עובדתית במסגרת ההליך המקורי, מנוע מלהעלותה במסגרת תביעה לעיון חוזר (עקב שינוי נסיבות), בייחוד משלא ניתן כל הסבר המניח את הדעת לאי העלאת הטענה במועד. הבעל וויתר על העלאת הטענה, ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו כי עובדה זו לא נלקחה בחשבון ע"י בית המשפט במסגרת ההליך המקורי.
הלכות הפסיקה הליברלית בדיני משפחה
עם זאת, לאחר שהשופט סיכם את ה"דין הקלאסי" בדיני המשפחה, הוא פנה להלכות הפסיקה החדשה בתחום דמי המזונות. בשנים האחרונות, חלו שינויים בסיסיים בתפיסת דיני המשפחה. השינויים חלו בהלכה הפסוקה, אך גם בחקיקה. בין התמורות הליברליות שחלו בדיני משפחה ניתן לראות צמצום השפעת התנהגות הצדדים על חלוקת הרכוש, שימוש מופחת של הגט ככלי בגירושין וכו’. באופן דומה, גם דיני המזונות עברו שינוי, אם כי מינורי, יחסית.
החיוב לזון אישה בדין האישי קם עקב פערים שהיו מחזה נפרץ בחברה דאז. פערים אלו הלכו והצטמצמו (ויש האומרים כי צמצום מועט). השפעת חיוב במזונות אישה, בתיקים רבים הנה כפולה – לטווח הקצר ולטווח הארוך. מצד אחד, פסיקת מזונות אישה לטווח הקצר מעניקה מזור, מענה קיומי, ואילו מנגד, פסיקה שכזו יכולה ’לקבע’ סכסוך קיים, אשר הרצון לסיימו כולל דרישה של גירושין.
פסיקת מזונות במקרה של פירוד רב שנים, מנציחה מציאות בה אף מקבלת המזונות אינה יכולה לשקם חייה- היא אינה יכולה לצאת לעבוד (שאז ינוכו מעשי ידיה) והיא אינה יכולה לשקם חייה בהיבטי זוגיות.
השופט הבהיר בפסק דינו:
"לדעתי, המציאות הקיימת יוצרת עיוות של ממש, יכולת השיקום של שני הצדדים הנה בלתי אפשרית, העובדה כי האישה אינה יכולה לעבוד, אינה יכולה להקים מערכת זוגית, בשל ’חיוב מזונות’, מהווה פגיעה בה עצמה, לטווח הארוך. אי לכך, שקלתי ארוכות הדברים. בכוונתי להתערב בגובה המזונות". אי לכך, הפחית בית המשפט מדמי המזונות כ-1,000 ₪ לחודש.
