בית המשפט לענייני משפחה פסק כי גבר ישלם פיצויים בסך של למעלה מ-700,000 שקלים לבני משפחתו בגין אלימות במשפחה. מדובר בבני זוג אשר התחתנו בשנת 1986 ובמהלך נישואיהם נולדו להם שלושה ילדים. במרוצת השנים נהג הבעל באלימות קשה כלפי האם. מדובר היה באלימות פיסית לצד אלימות מילולית אשר בגינן הוצאו כנגד הנתבע צווי הגנה והרחקה שונים.
הדברים הגיעו לשיא כאשר האב משתחרר ממעצר בגין אלימות כלפי אשתו, וזאת כאשר בית המשפט מורה על צו הרחקה בין השניים. הנתבע לא קיים את צו בית המשפט, לבש גרב שחורה לראשו, הגיע לדירת בני הזוג כשפטיש בידו, והפליא את מכותיו באשתו. האירוע הקשה גרם לאישה נזקים גופניים ונפשיים קשים ולאחריו היא נאלצה להיות מאושפזת במשך כ-12 ימים בבית חולים. כמו כן, בנם הקטן של בני הזוג, אשר היה בן 4.5 באותה התקופה, נאלץ לצפות באביו מכה את אימו עד שזו מאבד הכרתה.
קראו עוד על אלימות במשפחה:
- התעללות בילדים במשפחה
- פיצויים ישולמו לאישה בעקבות התעללות מצד הבעל
- אלימות מצד הבעל וסוגיית מזונות אישה נוצרית קתולית
- איזון לא שווה של נכסים בגין אלימות במשפחה, אימתי?
- מאסר של 3 וחצי שנים בגין עבירות של אלימות במשפחה
בעקבות האירוע הוגש כתב אישום חמור נגד הנתבע ובמסגרת ההליך הפלילי הוא הורשע במיוחס לו ונגזר עליו עונש של 14 שנות מאסר בפועל. בהסתמך על הכרעת הדין הפלילית, הגישה האישה תביעה נזיקית בשמה ובשם ילדיה כנגד הנתבע.
נזקים קשים לילדים מבחינה נפשית
בית המשפט התייחס באריכות לנזקים הקשים אשר נגרמו לכל אחד מהילדים כתוצאה מאירוע האלימות החמור כנגד האם. בנוגע לבן הבכור, אשר היה בן 9 בעת האירוע, נקבע כי למרות שהוא לא היה נוכח בתקיפה, נגרמו לו נזקים קשים ומיידיים בעקבותיה.
ימים ספורים לאחר אירוע האלימות הוצא הקטין מביתו והושם במרכז חירום שם שהה במשך כ-8 חודשים. על פי דו"ח שהוגש מטעם בית אל"י, הילד אובחן כסובל ממצב חריף של חרדה. כמו כן, הוא סבל מסימפטומים של קשיי ריכוז בלימודים, קשיי הרדמות, סיוטי לילה, פוביות והתרבות טיקים מוטוריים וקוליים. בנוסף אובחנה אצלו תסמונת טורט אשר הוחרפה על רקע מצב של מתח נפשי.
הבת האמצעית, אשר הייתה כבת 7 בעת האירועים, סבלה אף היא מנזקים נפשיים לאחר התקיפה. מדו"ח שהוגש בעניינה עלה כי האחרונה סבלה מהתקפי בכי ודכדוך רבים, שאלה מדוע נולדה לחיים כאלה, הביעה רצון למות וביקשה מאחד המדריכים לחתוך אותה בסכין על מנת שתהיה כמו אמה. אחר כך אמרה שאינה רוצה למות אך קשה לה להמשיך ולחיות במצב זה.
הבן הקטן, אשר היה העד הישיר לאירוע, הגיב בצורה הקשה ביותר לתקיפה. הקטין היה בטוח שאמו מתה וזמן רב הוא סירב לאכול, ביקש להיצמד למדריכים ולא היה מוכן להישאר דקה אחת לבדו (כולל בשירותים). גם בהרדמות דרש הקטין לראות את עיני היושבים לידו פקוחות לרווחה, כאילו דרש ערנות מתמדת ודריכות מרבית. כמו כן, צוין כי הוא הרבה לבכות על דברים פעוטים, לעתים ללא קול. תקופה מסוימת סבל מהרטבה ומטיקים וציין כי הוא מפחד למות.
לסיכום, בית המשפט התייחס בחומרה רבה למעשיו של האב. השופטת נתנה גם את דעתה לכך שעל פי תסקיר המבחן הנתבע כלל לא הכיר באחריותו לנזקי המשפחה. הנתבע לא השכיל להוכיח כי הוא מבין את חומרת מעשיו והרבה לנסות ולגלגל את הנזקים אשר נגרמו לילדים לפתחה של התובעת. זאת ועוד, לטענתו האישה גרמה לו, בהתנהגותה, להכות אותה. אי לכך, נפסק כי עליו לשלם סכום פיצויים גבוה במיוחד בגין התקיפה.
