www.what2do.co.il

פונדקאות בישראל, רוצה פונדקאית? תתחילי לחסוך

פורסם ע"י מערכת האתר what2do | עודכן בתאריך 21/09/2019
פונדקאות בישראל, רוצה פונדקאית? תתחילי לחסוך

פונדקאות כמה זה עולה?

 

כ-75 אלף דולר הם עלותו של הליך פונדקאות מזורז בישראל. כך עולה ממחקר שביצעה סטודנטית בשלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, אשר זכתה לאחרונה ליילד את בתה באמצעות אם פונדקאית. על-פי המחקר עולה, כי הליך פונדקאות רגיל, הכולל מספר שלבים ובהם איתור האם הפונדקאית, תשלום עבור הליך המשפטי ותשלום עבור הפונדקאית עצמה, עשוי להגיע לכ-50 אלף דולרים – כמחציתם מהווה תגמול עבור האם הפונדקאית עצמה.

מהבדיקה עולה גם, כי בתחום הפונדקאות קיימות בגלוי (אינטרנט ועיתונות) מתווכות הדואגות לפרסום כאשר חלקן פועלות תחת הסמכה מקצועית ראויה (עובדות סוציאליות, פסיכולוגים ועוד) וחלקן מתווכות ללא הסמכה ראויה. עלותן של המתווכות המוסמכות מגיעה לכ-10,000 דולר דמי תיווך עבור איתור ואבחון הפונדקאית. סכום זה כולל בדיקות רפואיות (דם, גינקולוגיה, פסיכולוגיה), השגת אישורים מהמשטרה ומשרד הפנים והכנת חוזה משפטי בין הפונדקאית להורים. להערכת העובדת הסוציאלית מינה יולזרי מ-"מרכז הפונדקאות", הרווח שנותר למתווכת המטפלת בהליך פונדקאות רגיל, עומד על 3,000 דולר.

מאידך, כשמדובר במתווכת לא מקצועית ובלתי מוסמכת והליך מזורז, הרווח שיישאר בידי המתווכת ינוע בין 25 ל-35 אלף דולר מתוך סכום כולל של 75,000 דולר כאמור. תהליך פונדקאות מזורז מורכב יותר וכרוכות בו הוצאות כספיות נוספות. אחת הבעיות המרכזיות בפונדקאות, מסבירים בשלוחת דרבי, מתמקדת באיתור אם פונדקאית מתאימה שתעמוד בדרישות חוק הפונדקאות. עפ"י נתוני המתווכות, רק אחת מתוך כל 6 מועמדות נמצאת מתאימה לפונדקאות. מרבית הנשים המגישות מועמדות לפונדקאות הן לרוב נשים שנקלעו למצב כלכלי קשה. "רצונם של ההורים לבצע פונדקאות במהירות ככל שניתן הוא סיפור אנושי מורכב ולכן הם מוכנים להוציא סכומים גדולים", כותבת הסטודנטית מאוניברסיטת דרבי. מנגד, נשים שנקלעו לקשיים כלכליים מוכנות כאמור לשמש רחם תמורת כסף.

פונדקאות: רבות מעדיפות ’לייבא’ ילדן מחו"ל

חוק הפונדקאות, שנחקק ב-1996, קובע חמישה תנאים ברורים שצריכים להתקיים כדי שתבוצע השתלת ביצית מופרית בפונדקאית:

הסכם בכתב בין הפונדקאית להורים המיועדים, אשר אושר על ידי "ועדת האישורים" מטעם משרד הבריאות.


הצדדים להסכם הם בגירים תושבי ישראל. הפונדקאית אינה נשואה ואינה קרובת משפחה כולל אם, בת, נכדה, אחות, דודה ובת דוד או בת דודה. אם ההורים המיועדים לא הצליחו, אחרי מאמץ סביר, למצוא פונדקאית לא נשואה, רשאית ועדת האישורים לאשר הסכם עם פונדקאית נשואה.


הזרע משמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד והביצית אינה של הפונדקאית. הביצית יכולה להיות של האם המיועדת ואז הילד קשור באופן גנטי לשני ההורים המיועדים או שהביצית יכולה להיות של תורמת אנונימית ואז יש קשר גנטי לאב המיועד. הפונדקאית חייבת להיות בת דתה של האם המיועדת. כאשר כל הצדדים להסכם אינם יהודים יכולה הוועדה לסטות מהוראה זו.

 

ההליך בישראל

הליך פונדקאות חוקי מתבצע בישראל אך-ורק על ידי וועדה מטעם משרד הבריאות על בסיס "חוק הפונדקאות" הנ"ל. לעתים, בוחרות נשים המעוניינות לקצר תהליכים בהליך מזורז ובלתי חוקי, המתבצע באמצעות הסכם יזום והדדי בין ההורים או האם המעוניינת בילד לבין האם הפונדקאית. מוצא מקובל אחר על-מנת לקצר בהליכים הוא הריון באמצעות פונדקאית בחו"ל ואימוץ הילד לאחר הלידה. תהליך זה יקר במיוחד ומתבצע במספר מדינות במזרח אירופה ובדרום אמריקה וכרוך בפעולת אימוץ והוצאות שונות בחו"ל.

זוג המבקש לעבור תהליך זה יצטרך למצוא פונדקאית מתאימה ולאחר שהצדדים הסכימו באופן עקרוני לתהליך, צריך הזוג להכין מספר מסמכים להגשה לוועדת האישורים. טיוטת הסכם לנשיאת עוברים, שהוכן על ידי עו"ד שמתמחה בנושא, חוות דעת רפואית בדבר אי יכולתה של האם המיועדת להתעבר ולשאת הריון או כי ההריון עלול לסכן משמעותית את בריאותה, חוות דעת רפואית בדבר התאמה לתהליך של כל הצדדים, הערכה של פסיכולוג בדבר התאמה להסכם של כל הצדדים אישורו של פסיכולוג או עובד סוציאלי על כך שההורים קיבלו ייעוץ לגבי אפשרויות הורות אחרות. דברים אלה בפונדקאות מזורזת ניתנים לטיפול "זריז".

’החורים’: אין התייחסות לבעיות במהלך הלידה

החוק קצר ואינו מתייחס לנושאים רפואיים ובעיות מסוימות שעלולות להתעורר בעקבות הפונדקאות. לכן, יש חשיבות רבה לניסוח ההסכם בין הצדדים. לפני ההשתלה או בתקופת ההריון עשויים להתעורר מגוון נושאים שהצדדים חייבים לחשוב עליהם. מסיבה זו חלק מהתשלום לפונדקאית מופקד בנאמנות עד ללידה ומדובר בהוצאות הקשורות לאפשרות של הפלה, לידת תאומים, ניתוח קיסרי, טיפול נפשי ועוד.

בתגובה לפניית אנשי דרבי לבירור נושאי התיווך בפונדקאות העבירה עו"ד מירה היבנר-הראל, היועצת המשפטית של משרד הבריאות, מכתב תגובה של מתאמת "הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים" : "מרכזי התיווך הם גופים פרטיים שעובדים ע"פ הסכם שנחתם בינם לבין הזוג הפונה אליהם. המשרד אינו מעורב בהסכם זה והתשלומים הכרוכים בו. טיפולים רפואיים לצורך פונדקאות נעשים במחלקות מוכרות בבי"ח לאחר המצאת אישור מהועדה לאישור הסכמים".

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן


דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר
 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

עצות, טיפים למתגרשים

עצות מועילות לגירושין מופחתי כאבי ראש ... 

פסקי דין - דיני משפחה

פסקי דין בנושאי דיני משפחה לרבות: גירושין, צוואת, משמורת, מזונות, הסכמים, גניבת זרע ועוד... 

הסכם גירושין

מהו הסכם גירושין? מהו תוקפו? כיצד מבטלים אותו? קראו עוד... 

מהי כתובה?

הכתובה הינה מסמך עליו חותם הבעל בטרם טקס הנישואין ובו מפורטות התחייבות הבעל כלפי האישה. הבעל חותם על הכתובה בנוכחות שני עדים וזאת עוד בטרם החופה ... 

אימוץ ילדים מחו"ל

במקרים רבים מלווה הליך האימוץ בחששות ובחוסר וודאות הנובעים מריבוי הגורמים המעורבים בהליך, וכמובן מהאלמנטים הנפשיים והפסיכולוגיים הנובעים מעצם טיבו של ההליך שהינו מסובך, קשה וטעון... 

מינוי אפוטרופוס

מה קורה במקרה בו אחד ההורים נפטר?  

הפרת הבטחת נישואין

מי שתובע בגין הפרת הבטחת נישואין, מוטל עליו נטל שכנוע כבד לצורך קיומה של הבטחת נישואין שהופרה, באם אין ראיות ממשיות לכך שהצדדים התכוונו להינשא זה לזה ... 

חטיפת ילדים

בהתאם לאמנת האג, כל אדם, מוסד או גוף הטוען כי ילד (עד גיל 16) הורחק או לא הוחזר תוך הפרת זכויות משמורת, ראשי לפנות אל הרשות המרכזית שבמקום מגוריו הרגיל של הילד או אל הרשות המרכזית של כל מדינה מתקשרת אחרת, בבקשה לסייע להחזרתו של הילד ... 

סעדים זמניים,עיקול,עיכוב יציאה

מהם סעדים זמניים אשר בסמכות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לתת ? 

אלימות במשפחה

מהי אלימות במשפחה? כיצד מתמודדים עם אלימות במשפחה? האם גם אלימות מילולית עלולה להיות אלימות במשפחה? 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.