פונדקאות הינה הסכם בין משפחה לבין אישה במסגרתו נכנסת האישה להריון ולאחר הלידה מועברים התינוק או התינוקות לחזקתה של המשפחה. האישה אשר נושאת את העובר ברחמה הינה אם פונדקאית. מדובר למעשה בהליך אשר מאפשר לזוגות שאינם מסוגלים להביא ילדים לזכות באפשרות להביא ילדים לעולם בעלי מטען גנטי כשלהם.
בדרך כלל, הפניה להליכי פונדקאות הינה בגין בעיות נפשיות או גופניות (לדוגמא, נשים ללא שחלות או ללא רחם, נשים אשר חוו הפלות רבות, נשים אשר הריון עלול להוות סכנה משמעותית לבריאותן וכדומה). הליך הפונדקאות משמש פעמים רבות בתור אלטרנטיבה להליך אימוץ שהינו ארוך, מתיש ומאיים. כמו כן, פונים להליך זה גם רווקים או זוגות מהקהילה ההומו-לסבית.
המסגרת החוקית
התחלה בהליכי פונדקאות מחייבת חתימה של הסכם בכתב בין המשפחה לבין האם הפונדקאית. ישנן מדינות בעולם אשר הסכם כזה איננו תקף. בישראל, מדובר בחובה אשר מעוגנת בחקיקה. כמו כן, תוקפו של הסכם פונדקאות בישראל תלוי באישורה של וועדה מיוחדת. למעשה, ההסכם מעגן את העברת האחריות ההורית על היילוד מהאם הפונדקאית למשפחה.
פונדקאות נעשית בישראל בהתנדבות או בכפוף לתשלום. הסכמי הפונדקאות כוללים לעיתים גם שכר עבור שירותי הפונדקאת וכמובן הוצאות שונות במהלך תקופת ההריון ואחריה.
פונדקאות בישראל
בשנת 1991, בעקבות עתירה אשר הוגשה על ידי בני זוג שלא ניתנה להם האפשרות לפנות להליכי פונדקאות, מינה שר המשפטים את וועדת אלוני לשם בחינת סוגיית ההפריה החוץ גופית. המלצותיה של הוועדה היו כי יש להתיר הליכי פונדקאות בישראל. עם זאת, הוועדה המליצה כי הליכים אלו יהיו מעוגנים בחקיקה ויכללו שורה של סייגים הבוחנים כל מקרה לפי נסיבותיו.
לדוגמא, הומלץ שכל זוג המעוניין להביא ילד בעזרת אם פונדקאית יפנה לקבלת ייעוץ וייפגש עם פסיכולוג. כמו כן, הוועדה המליצה שיש לערוך בדיקות שונות לאם הפונדקאית והיא זכאית לתשלום עבור שירותי הפונדקאות.
חוק הסכמים לנשיאת עוברים והתנאים בו
ארבע שנים לאחר מכן, חוקק בשנת 1995 חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996. חוק זה קובע כי הסכם פונדקאות יהיה תקף רק לאחר עמידה במספר תנאים מצטברים.
בין תנאים אלו ניתן למנות עריכת הסכם בכתב בין המשפחה לבין האם הפונדקאית, אישור ההסכם על ידי וועדה בראשה עומדים מומחים מתחום הרפואה, המשפט, הדת והחברה, העדר קרבה משפחתית בין ההורים לבין האם הפונדקאית, שייכות לאותה הדת בין ההורים לבין האם הפונדקאית ועוד.
זוגות חד מיניים, האמנם?
עד לשנת 2007, נולדו בישראל 165 תינוקות באמצעות אם פונדקאית. בעקבות עתירה של בני זוג חד מיניים, בשנת 2002, לזכות באישור הליך של לידה פונדקאית, קבע בית המשפט העליון כי החוק בנוסחו כיום מפלה את הקהילה הגאה. פסיקתו של בית המשפט העליון הביאה להקמתה של וועדה נוספת אשר נועדה לבחון סוגיה זו.
עם זאת, המלצותיה של הוועדה קבעו כי יש לבחון את החוק במתכונתו הנוכחית בטרם יומלץ על תיקונו. לאחרונה, ובעקבות העובדה שזוגות חד מיניים רבים פונים להליכי פונדקאות מחוץ לישראל, הודיע משרד הבריאות על הקמתה של וועדה נוספת לעניין זה.
זכות החרטה של האם הפונדקאית, האמנם?
כאמור, 165 לידות פונדקאיות התקיימו בישראל עד שנת 2007. טרם הוכר מקרה בו האם הפונדקאית החליטה לחזור בה מההסכם. על פי החוק בישראל, הביצית אשר שימשה לצורך ההפריה החוץ גופית איננה שייכת לאם הפונדקאית. עם זאת, האם הפונדקאית רשאית לחזור בה מההסכם וזאת בהתאם לשינוי נסיבות אשר מצדיק זאת. מדובר אפוא בסוגיה משפטית מורכבת אשר טרם נדונה בבתי המשפט.
