סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, קובע כי סכסוכים בין בני משפחה יונחו לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. סעיף 1 לחוק זה קובע מהם ענייני המשפחה אשר בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. בכלל עניינים אלה, ניתן למנות גם תובענה אזרחית בין בני משפחה, אשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה, וללא קשר לשווי או לנושא התביעה.
המחוקק נקט בסוגיה זו בגישה מרחיבה לפיה בית המשפט לענייני משפחה הינו בר סמכות לדון ולהכריע בכל סוגי הסכסוכים בהם מעורבת המשפחה, וזאת גם כאשר מדובר בסכסוכים אזרחיים. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה במקרים כגון דא מורכבת משני קריטריונים:
- קרבה משפחתית בין הצדדים, כהגדרתה בחוק.
- עילת התביעה הינה סכסוך בתוך המשפחה.
בכל הנוגע לקריטריון השני, השופט שוחט קבע בתמ"ש (ת"א) 18902/99 עוז נ' עזיז כי בית המשפט לענייני משפחה הינו בר סמכות לדון בתביעות בין בני משפחה כל אימת שהן בשל/משום/בגלל/בעקבות סכסוך אשר פרץ בין בני משפחה. לדידו של השופט שוחט, בעניין זה אין נפקא מינה מהי העילה המשפטית אשר הקנתה את זכות התביעה. במילים אחרות, ככל שהסכסוך בתוך המשפחה היה הגורם אשר יצר את "מערכת העובדות היושבת בבסיס התביעה", הרי שהסמכות לדון בסוגיה הנ"ל צריכה להיות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
קראו עוד בתחום:
- האם אחים יכולים לדרוש עיכוב יציאה מהארץ של אחד מאחיהם?
- מנהל עיזבון כנגד צד שלישי - האם בבית המשפט לענייני משפחה?
- תביעה עסקית בבית המשפט לענייני משפחה, האם העדר סמכות?
במקרים בהם מדובר בתביעה אזרחית, כתב התביעה חייב לגלות אפוא את עילת התביעה במובן המשפטי שלה. כמו כן, כתב התביעה בתביעות אזרחיות חייב להצביע גם על קיומה של עילה משפטית. הלכה פסוקה היא כי ניתן ללמוד האם מדובר ב"סכסוך בתוך המשפחה" מתוך כתבי הטענות.
בית המשפט העליון, בהתייחסו לסוגיה זו, קבע כי יש לתת פרשנות מקלה לקשר שבין הסכסוך המשפחתי לתובענה האזרחית, וזאת בכל הנוגע לעוצמתו של הקשר הנ"ל. השופטת פרוקצ'יה התייחסה לכך בפסיקתה בע"א 1622/75 חיים נ' חיים: "אכן, לא קל לסווג עניין מסוים, האם הוא נתון לסמכותו של בית המשפט הרגיל, או שמא עסקינן בסוגיה משפחתית שיש לדון בה בין כותלי בית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, עניינים אשר אינם נובעים מסוגיות הקשורות למעמד אישי מובהק, משלבים בתוכם לא אחת סכסוך משפטי ומחלוקת אזרחית. בית המשפט נדרש אפוא להכריע מהו היסוד הדומיננטי במקרה דנן, ולקבוע על פיו את סוגיית הסמכות".
הנשיא בדימוס, אהרון ברק, התייחס אף הוא בעניין זה לסוגיה הנ"ל וקבע כי – "יש לאתר את גורמי הסכסוך תוך עמידה על השאלה האם לגורמים המשפחתיים הייתה השפעה משמעותית להיווצרותה של עילת התביעה".
להלן מספר שיקולים אשר בתי המשפט מתייחסים אליהם במקרים אלה:
- זהות בני המשפחה המעורבים בסכסוך המדובר.
- האם הקרבה המשפחתית הינה קרבה גדולה או רחוקה?
- האם הסכסוך המדובר מופרד ומבודד מיתר העניינים של בני המשפחה.
- האם בני המשפחה מקיימים קשרים עסקיים? במידה וכן, האם הסכסוך האזרחי נוגע לכלל הקשרים העסקיים או לאחד מהם?
- כמה בני משפחה מעורבים בסכסוך?
- האם הסכסוך משפיע על צדדים שלישיים?
