תביעת חסויה להשבת כספים שהועברו בחוסר שיקול דעת
עובדות המקרה
התובעת בתביעה זו, הינה חסויה בת 39, המגישה את תביעתה באמצעות אפוטרופוס לרכוש אשר מונה לה. הנתבעים הינם חמישה מבין שמונת אחיה ואחיותיה של התובעת וכן גיסתה.תביעתה של התובעת נסובה על סכומי כסף שונים אותם העבירה במהלך השנים לאחיה אחותה וגיסתה - בהעברות בנקאיות, בכסף מזומן, בהמחאות ובאמצעות רכישת מתנות יקרות ערך עבורם ועבור בני משפחותיהם. עיקר טענת התובעת הינה שהמתנות ניתנו תוך ניצול מצוקתה וחוסר יכולתה להפעיל שיקול דעת ולעמוד על זכויותיה בעוד שהנתבעים טוענים, כי המדובר במתנות לכל דבר ועניין.
האם יש להורות על השבת הכספים?
1. מתנה היא חוזה. זאת ניתן ללמוד מדרישת חוק המתנה, להסכמת שני הצדדים למתנה. הקניית מתנה כרוכה בשני יסודות: האחד, כוונה להקנות, השני, ביטוי חיצוני לפעולה. דהיינו, השאלה הנשאלת הינה האם במקרה ספציפי נלוותה למעשה החיצוני כוונה להקנות את הנכס במתנה. עם זאת, חוזה מתנה הוא חוזה חד צדדי במובן זה, שביצועו מוטל על צד אחד בלבד והוא אינו יוצר חיובים הדדיים של המתקשרים בו.
2. בהיותו חוזה חד צדדי, יש ליתן משנה חשיבות בהענקת מתנה לגמירות דעתו של נותן המתנה, ולוודא מעל לכל ספק כי אכן התכוון ליתן מתנה מתוך רצון חופשי ועצמאי וכי אין ליקוי דעת הפוגע בגמירות דעתו.
3. ככלל נקבע, כי בבוא ביהמ"ש לבחון את שאלת גמירות דעתו, הבנתו ורצונו החופשי של לקוי בדעתו ביחס לעסקת מתנה שביצע, יש חשיבות רבה לבדיקת מצבו הנפשי והשכלי של החסוי הקונקרטי. נקודת הזמן הרלוונטית בה ייבחן מצבו הנפשי של המצווה הינה מועד החתימה על הצוואה.
כושר ורמת תפקוד במערכות החיים
1. תפקודה הכללי של התובעת כעולה מהראיות ואשר אין מחלוקת ביחס אליו מצביע על מערך החיים העצמאי והנורמטיבי אותו בנתה התובעת לעצמה. התובעת העידה על עצמה, שאף שאובחנה בילדותה כמתאימה ללימודים במסגרת החינוך המיוחד ואף למדה במסגרת זו במשך כעשר שנים, האבחון לא עשה עמה צדק. התובעת מעולם לא ראתה עצמה כשייכת ומתאימה למערכת זו מבחינת אינטליגנציה ומוטיבציה ולחמה, בעזרת משפחתה, במטרה להשתחרר ממסגרת זו ולבסוף אף הצליחה.
2. עם זאת, חרף התמונה החיובית, הנורמטיבית המצטיירת נראה כי יש בקיעים וחולשות בתפקוד התובעת במספר היבטים, אף בעבודה, חרף היציבות הלכאורית הנמשכת על פני שנים רבות התגלו ליקויים בעבודה כפי שמציינת פקידת הסעד בתסקירה, ובמיוחד קיימים ליקויים וחולשות בתפקודה מההיבט החברתי, מחוץ למסגרת העבודה, המתבטאים בבידוד חברתי ומנגד ביצירת קשרים בין אישים בלתי מתאימים, תלותיים, היו אף מקרי הזנחה פיזית, וכן ניסיונות לזכות באהדה וקשרים חברתיים באמצעות מתן כספים, בסכומים ניכרים לאנשים שפגשה כמו שכנים ומכרים.
3. לתובעת ליקויים וחולשות הנובעים ממצבה הנפשי – רגשי, מחלתה הנפשית, הפרעת אישיות גבולית המעיבים על התנהגות נורמלית ומשפיעים על תפקודה, בין היתר על תיפקוד בעבודה, יש עליות וירידות, על יכולתה לקבל החלטות ובמיוחד על קשרים חברתיים שאינם תקינים, ותלותיים. רצונה לאהדה ולקבלה חברתית, ולהסרת בדידותה נוכח בידודה החברתי, מובילים ליצירת קשרים הרסניים ללא ביקורת ושיפוט, למצבים פסיכוטיים הגורמים לפגימה בביקורת המציאות בכושר השיפוט ובשיקול הדעת.
עושק והשפעה בלתי הוגנת
1. ביטול חוזה בעילת העושק מותנה בקיומם של שלושה יסודות מצטברים: א. מצבו של העשוק (מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר ניסיון); ב. התנהגות העושק, מודעות המתקשר ל"חולשה" זו וניצולה; ג. תנאי החוזה שנוצר הם גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל.
2. מערכת יחסי האמון עד כדי תלות של התובעת בנתבעים, מחייבת את העברת נטל הראיה לנתבעים, ועליהם להוכיח כי המתנות ניתנו מתוך רצונה החופשי והעצמאי של התובעת ולא על בסיס מצוקתה או השפעה בלתי הוגנת שהופעלה עליה. בענייננו לא עמדו הנתבעים בנטל הרובץ עליהם ולא השכילו להוכיח קיומו של רצון חופשי ועצמאי נטול השפעת המצב הנפשי רגשי המיוחד והתלות - מצד התובעת.
3. נראה כי במקרה דנן מתקיימים הרציונאלים להחלת דיני ההשפעה הבלתי הוגנת: לפנינו הענקה חד צדדית של סכומי כסף גבוהים, על ידי התובעת אשר אובחנה כסובלת מהפרעת אישיות המשפיעה על כל תחומי חייה ועל יכולתה לקבל החלטות שקולות מבחינה כלכלית, ואשר נוטה ליצור קשרים תלותיים עם אנשים שונים בסביבתה, אף זרים, כל שכן עם בני משפחה, עם הנתבעים ועם נתבעים 1 ו-2 בפרט, בהיות נתבע 1 האח הבכור אשר "תפס" את מקום אבי המשפחה ועקב מצבה הנפשי והאישיותי המיוחד של התובעת ומצבה החברתי המבודד, יצרה יחסים מיוחדים עם הנתבע 1 ורעייתו נתבעת 2, יחסים בהם חשה תלויה בהם במיוחד מבחינה חברתית ומכח זה היה קיים רצון תמידי לרצותם, בשאיפה להתחבב עליהם, להרגיש רצויה ולא בודדה והפועל היוצא היה הענקת כספים ללא גבול, כל שהיה לה למעט המעט שנותר לצרכיה היא, בדוחק.
לסיכום,
במקרה דנן, נראה שהתקיימו יסודות העושק והשפעה הבלתי הוגנת כך שהמתנות שניתנו ע"י התובעת אכן לא ניתנו בשיקול דעת, ולפיכך יש להורות על השבת הכספים.
