הסמכויות המקבילות אשר נתן המחוקק לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה, מעלות לא אחת סוגיות משפטיות בגין תביעות כפולות וסמוכות. כמו כן, בני זוג רבים נוטים למהר ולהגיש תביעותיהם לערכאה המתאימה להם ביותר. עניין זה קרוי "מרוץ הסמכויות".
דוגמא אחת לכך ניתן לראות כאשר בני זוג לא מסכימים על אופן חלוקת רכושם בעת גירושין, ובית הדין הרבני מודיע כי הוא מפסיק את הדיון בתביעה. האם במקרה זה רשאי אחד הצדדים להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, או שמא הערכאה הדיונית אליה הוגשה התביעה לראשונה, נותרה בעלת הסמכות הבלעדית לדון בסוגיה. במקרה דנן מדובר היה בבני זוג אשר נישאו בשנת 1978 ונולדו להם שמונה ילדים במהלך הנישואין. לאחר שגבה טורא בין הצדדים והוחלט על פרידה, הגיש הגבר תביעת גירושין לבית הדין הרבני. לתביעה זו נכרכו, כדין ובכנות, תביעות נוספות כגון רכוש, מזונות וכדומה.
הגבר ביקש כי תביעתו תידון בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ואילו האישה הייתה מעוניינת בחלוקת הרכוש על בסיס דין תורה. בעקבות המחלוקת הנ"ל, בית הדין הרבני קבע כי הוא מפסיק לדון בתביעה הרכושית. לאחר הפסקת הדיונים בתביעה זו בבית הדין הרבני, הגיש הגבר תביעה זהה לבית המשפט לענייני משפחה.
האישה טענה : התביעה הוגשה לבית הדין הרבני ובית המשפט האזרחי חסר סמכות
לא עבר זמן רב והאישה טענה כי בית המשפט לענייני משפחה הינו חסר סמכות לדון בתביעה הרכושית, היות ועסקינן בתביעה שהוגשה זה מכבר לערכאה הדתית. האישה הגישה תביעת רכוש לבית הדין הרבני ובה ציינה את הגשת התביעה המקבילה לבית המשפט לענייני משפחה.
בית הדין הרבני קיים דיון בתביעתה וקבע כי הפסקת הדיונים בעניין הרכוש בין הצדדים הייתה רק עד לקבלת סיכומיהם לגבי הדין המהותי שיש להחיל עליהם (הדין העברי או הדין הישראלי). אי לכך, לשיטתו של בית הדין הרבני, דובר בעיכוב הליכים ולא הפסקתם.
קראו עוד בתחום:
- העברת סמכות הדיון לבית המשפט ברוסיה, למרות האזרחות הישראלית
- ערעור לבג"צ בעקבות החלטה של בית הדין הרבני הגדול
- התנגדות לצו ירושה שניתן בבית דין רבני בגין העדר סמכות
- תביעה עסקית בבית המשפט לענייני משפחה, האם העדר סמכות?
הסיפור לא נגמר. הבעל הגיש לבית הדין בקשה אשר אליה צירף פסק דין שניתן עבורו בבית המשפט לענייני משפחה. על פי פסק דין זה, נטל בית המשפט לענייני משפחה את סמכותו של בית הדין הרבני לדון בתובענה. אי לכך, הופסקו ההליכים הדיוניים בערכאה הדתית והנושא שב לבית המשפט לענייני משפחה.
ערעור לבית המשפט העליון
האישה לא נואשה והגישה ערעור על החלטה זו לבית הדין הרבני הגדול. בית הדין הרבני הגדול קיבל את ערעורה וקבע שבית הדין הרבני האזורי הוא הערכאה המוסמכת ואילו בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות לדון בתביעה. הגבר הגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון קבע כי יש להשאיר את החלטתו של בית הדין הרבני הגדול על כנה ולהעניק לערכאה הדתית את הסמכות לדון בתובענה. השופטים ציינו כי בית הדין האזורי החליט על פי המצב ששנוצר, שבו אינו יכול להפעיל את הסמכות השיפוטית על פי דין תורה, הוא "מפסיק את הדיון בתביעה הרכושית". בפסק הדין בבית המשפט העליון נכתב כי נוסח החלטה זו ניתן לשני פירושים אפשריים.
- האם לבית המשפט הישראלי סמכות לדון במזונות בין עובדים זרים?
- מרוץ סמכויות - תביעות שהוגשו במרחק דקות בלבד
- בתי הדין הרבניים במדינת ישראל
האחד, בהעדר הסכמת בני הזוג בדבר החלת דין תורה, מושך בית הדין את ידיו מהדיון בתביעת הרכוש, ומפסיק לטפל בה. הפירוש האפשרי האחר הוא כי הפסקת הדיון בתביעה הרכושית על ידי בית הדין האזורי הינה זמנית, ומשמעותה היא עיכוב הדיון עד אשר יסכימו הצדדים על הדין המהותי שיחול על התביעה.
בפסק הדין נכתב כי בכדי לבחור את הפרשנות הראויה להחלטת בית הדין האזורי יש לבחון את לשון פסק הדין ממספר אופנים - התכלית, הרקע הדיוני ואופי הסמכות השיפוטית הנתונה לבית הדין. ממכלול ההיבטים האמורים בהשתלבותם, הסיק בית המשפט העליון כי החלופה הפרשנית השניה היא התואמת את אומד דעת מותב בית הדין. כך פורש הדבר על ידי בית הדין האזורי עצמו בהחלטתו השניה, ועל ידי בית הדין הגדול, ובדין כך. לפיכך, יש להותיר את החלטתו בעינה, ולא להתערב בה.
