עסקים רבים מנוהלים על ידי בני משפחה, ואף מועברים בירושה מאב לבן. לא אחת, מתגלעים סכסוכים בין הצדדים אשר עלולים לגרום נזקים חמורים - הן לעסק, והן למערכות היחסים בין בני המשפחה. לעיתים מדובר בנזקים בלתי הפיכים אשר גורמים להפרדה ולנתק בין בני המשפחה, מה שמסב צער וכאב לכל הצדדים המעורבים.
אב ובן ניהלו יחד עם גיסיהם עסק משפחתי. פרץ סכסוך בין האב והגיסים אשר הגיע לדיון ממושך בבוררות שבסופה נפסק לטובת האב כי הוא זכאי לקבל נכסים וכספים מהגיסים. לאורך כל הבוררות, הבן ליווה את אביו וסייע לו רבות. השניים אף חתמו על הסכם שהבן יזכה לאחוזים מהזכויות שיוענקו לאב אם יזכה בבוררות.
תחילה הבן קיבל סכומים מסוימים אך עם הזמן החלו להתגלע סכסוכים בין הצדדים. האב ביקש להתנער מההסכם בטענה שחתם עליו מתוך כפייה ועושק מצד הבן, המצדיקים את ביטול החוזה. טענות אלו נדחו בבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט של הערעור דן בערעור האב, ותמה כיצד טען, כי חתם על חוזה שעורך דינו שלו הכין, מתוך כפייה מצד בנו. בית המשפט בחן את טענת הכפייה, טענה המוכרת מתחום דיני החוזים (ומופיעה בסעיף 17 לחוק החוזים) לפיה אם התקיים לחץ מסוים ליצירת חוזה, ניתן להשתחרר ממנו, שכן הבסיס לחוזה הוא הסכמה של הצדדים וכפייה פוגמת בה. חוזה שנכרת בכפייה אינו בטל מעיקרו אלא רק ניתן לביטול.
כפייה יכולה להיות גם כלכלית וכדי לשכלל טענה זו נדרש הטוען להוכיח שני פרמטרים:
א. איכות הלחץ: לחץ פסול מבחינה מוסרית, חברתית או כלכלית שחיי המסחר התקינים לא יכולים לעמוד בהם.
ב. עוצמת הלחץ: הייתה חלופה פרקטית אפשרית לצד הנכפה.
נקבע, שבמקרה דנן לא היה כל פגם ברצונו של האב ולא הופעל עליו כל לחץ, ולכן אין יסוד לטענת הכפייה. כמו כן, אפילו אם היה מדובר בכפייה כלכלית, מהחוזה עולה, כי הוא נעשה בסבירות והגינות ולכן אין לבטלו. לאחר מכן בחן בית המשפט את עילת העושק (סעיף 18 לחוק החוזים), לפיה החוזה נחתם בהסכמה אך היה בו פגם מוסרי כלשהו של חוסר הגינות.
האם עושק?
בפסיקה נקבע, כי לעושק שלושה קריטריונים מצטברים:
א. מצוקה כלשהי או חוסר ניסיון של הנעשק.
ב. ניצול מצב הנעשק שהביאו לחתום על החוזה.
ג. תנאי החוזה גרועים במידה שאינה סבירה.
במקרה דנן, פסק בית המשפט כי האב שהיה איש עסקים ותיק לא היה במצוקה או חסר ניסיון, הבן לא ניצל את מצבו ותנאי החוזה אינם גרועים ואף נקבעו כאמור על ידי עורך דינו של האב. לאור כל הנ"ל, נדחה ערעורו של האב. יצוין, כי גם הבן הגיש ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה על שלא הסיר את צו המניעה שנתן. צו זה אסר על העברת הכספים לבן ולכן פסקה ערכאת הערעור כי צו זה בטל ויש להעביר את הכספים.
לסיכום, עסקים משפחתיים הם מוקד אפשרי לסכסוכים רבים וליחסים עכורים בין בני המשפחה. במקרה דנן הועלתה ההצעה לפייס בין האב לבנו, ובית המשפט שלערעור חיזק אותה, לצורך יצירת שלום בית.
