טרור כלכלי או חסכנות וצניעות?

תמש (י-ם) 1550/09

חיי נישואין בין בני זוג תוארו לא אחת כרכבת הרים ובה עליות ומורדות. אין ספק כי פערים תפיסתיים בין בני הזוג עלולים להיות משמעותיים ולהצטבר כדי מתחים קטנים אשר יובילו בסופו של היום לגירושין. במקרים רבים, כסף ומשאבים עומדים במרכז המחלוקות העיקריות בין בני הזוג.

      קראו עוד בתחום:

• בעל שניסה להסתיר הכנסות בתביעת מזונות ילדים נחשף באמצעות פייסבוק
• אכיפת הסכם גירושין שלא אושר רק בנוגע למזונות הילדים, האמנם?
• התחשבות בפרנסת אישה בקביעת מזונות ילדים
• מזונות ילדים והשתתפות בעלות צהרון
• מזונות קטינים בתור רכוש של הקטינים

בעת הגירושין, ובמידה ונולדו לבני הזוג ילדים משותפים שהינם קטינים, האב מחויב בתשלום מזונות ילדים. קביעת מזונות הילדים נעשית בהתאם לצרכיהם הבסיסיים של הקטינים ובכפוף לרמת החיים לה הורגלו. דהיינו, ילדים אשר חיו ברמת חיים גבוהה מהרגיל, יהיו זכאים למזונות בשיעור גבוה יחסית מאביהם.

להלן דוגמא למקרה בו למרות שהאב והאם התפרנסו יפה וצברו רכוש רב ונכסים, הגבר הנהיג במשך שנים משטר של "טרור כלכלי" והכריח את המשפחה לחיות בצמצום. לאחר הגירושין, האישה עתרה לתשלום מזונות ילדים בגובה רב. האישה טענה כי היא איננה מוכנה שהגבר יכריח אותה ואת ילדיה להמשיך ולחיות בקמצנות גם לאחר הגירושין.

"קמצנות וטרור כלכלי" או "חסכנות וצניעות"

בני הזוג העלו שורה של טענות בנוגע להתנהלות המשפחתית ורמת החיים. בית המשפט ציין כבר בראשית הדיון כי הוא התרשם שההתנהלות הכלכלית בבית הייתה באחריותו ובשליטתו של הגבר באופן מובהק. נקבע כי למרות שחשבון הבנק היה משותף, ולמרות שלשני הצדדים הייתה הרשאה לבצע בו פעולות ללא אישור וחתימה של הצד השני, הגבר עקב אחרי הוצאות האישה ואישר מראש כל הוצאה והוצאה. בית המשפט הדגיש כי הגבר היה עובר על כל תדפיסי האשראי והוצאות המשפחה וניהל מעקב צמוד אחר תנועת הכספים.

הגבר ניסה לטעון כי לא היה מדובר ב"טרור כלכלי". הוא הגדיר את ההתנהלות כ"אורח חיים צנוע, מבחירה והסכמה, תוך שימת דגש על צבירת רכוש וחסכונות על פני חיי מותרות". הגבר הוסיף כי האישה התפרנסה יפה והיה בידיה לקיים רמת חיים גבוהה, אך היא נמנעה מכך מבחירה. יצוין כי הגבר העיד על עצמו במהלך הדיונים בבית המשפט כי הוא "מאד חסכן".

בית המשפט הגדיר את עדותה וגרסתה של האישה בנוגע ל"טרור הכלכלי" כ"עקבית ומהימנה". לדוגמא, האישה תיארה כיצד כיבה הגבר את דוד המים החמים על מנת לחסוך, וכיצד היא נאלצה לנסוע לחו"ל בעצמה, ושלא על חשבון ההוצאות המשותפות. בית המשפט מצא את תיאוריה של האישה בנוגע להתנהלות הכלכלית כאותנטיים וקבע כי הם "שיקפו את העובדה שלמרות שהצדדים חסכו כספים וצברו רכוש, הדבר היה כרוך בעוגמת נפש רבה".

השתכרות חודשית של 50,000 שקלים

צוין כי "הטרור הכלכלי" ו"קמצנותו" של הבעל, גרמו למתחים רבים בין בני הזוג, ובסופו של היום לגירושיהם. למעשה, המושג "רמת החיים הנמוכה" עבר כחוט השני בטענות הצדדים (בעיקר מצידו של הגבר). דהיינו, היה בכך ראיה לכך שהגבר, אשר בית המשפט הגדיר אותו כ"האחראי על ההתנהלות הכלכלית", העדיף לקפוץ אגרופו ולא "לבזבז" שלא לצורך.

"אני מקבל באופן מלא את טענת האשה כי האיש לא איפשר לה את רמת החיים שיכלה להרשות לעצמה", נכתב בפסק הדין, "זה המקום להעיר כי מאז הפירוד והגירושין האישה מרשה לעצמה רמת חיים גבוהה למדי והדבר מתבטא למשל בנסיעות לחו"ל".

בית המשפט קבע כי לא נפלה סתירה בין טענותיה של האישה בכל הנוגע ל"טרור כלכלי", ובין טענותיו של הגבר לגבי רמת החיים הנמוכה. ראשית, נקבע כי גם אם היה מוכח שהצדדים חיו ברמת חיים נמוכה (ולא נקבע כך), הדבר לא היה בהסכמה.

למעשה, למרות השתכרותם הנאה של בני הזוג, אשר הוערכה על ידי בית המשפט בכ-50,000 שקלים בחודש, קמצנות ו"טרור כלכלי" הורידו משמעותית את רמת החיים. בית המשפט קבע כי לעניין מזונות הקטינים, הגבר לא יוכל להציג רמת חיים נמוכה שנבעה למעשה מהתנהגותו ולא מיכולת כלכלית בפועל. "כיצד ציפה האיש שהאישה תוכיח רמת חיים גבוהה בעבר, כאשר התנהגותו גרמה לצמצום מלאכותי של הוצאות ורמת החיים?", נכתב בפסק הדין. בסופו של היום, נקבע כי הגבר ישלם מזונות חודשיים לילדיו בשיעור של כ-5,200 שקלים בעבור כל אחד משלושת הילדים (סך של כ-15,000 שקלים בחודש).