האם בית המשפט לענייני משפחה יתיר עריכת בדיקת אבהות שתובעת אימה של קטינה, אשר נולדה אחד עשר חודשים לאחר גירושיה מבעלה, כתוצאה מהפריה חוץ גופית. האישה טענה כי קיבלה היא את אישור בעלה לשעבר להשתמש בזרעו לאחר הגירושין, וזאת כאשר במשך שבע שנות הנישואין לא הצליחו בני הזוג להביא ילדים לעולם. האישה הצליחה בסופו של דבר להרות, תוך שהיא משתמשת בתרומת ביצית מחו"ל שהושתלה בגופה.
התובעת הציגה מסמכי תרומת זרע, שבועיים לפני הגירושין, ואי לכך טענתו של האב כאילו תרם זרע זמן רב לפני פקיעת הנישואין – הופרכה לחלוטין. לדבריה, העובדה שתרם מזרעו ימים ספורים בלבד לפני הגירושין מוכיחה מעל לכל ספק שהסכים להמשך הטיפולים גם אחריהם.
קראו גם בתחום:
- הוכחת אבהות, מהן הראיות שיש להניח בפני בית המשפט?
-
דחיית תביעת אבהות בשל חשש לממזרות - תביעה להכרת אבהות ותביעה למתן צו לבדיקת סווג רקמות
האישה טענה כי בנסיבות אלה קיימת עילת תביעה כנגד הנתבע, ויש לדחות טענתו למחיקת התביעה על הסף. האב טען לעומתה שהיות והוא משתייך לעדה החרדית המחמירה, לא ניתן להכיר בו כאבי הקטינה שכן הביצית שנתרמה הגיעה מחו"ל, ולא ידוע האם היא ניתנה מאישה יהודייה.
מה ההבדל בין "אבהות טבעית" ל"אבהות חוקית"?
החוק הישראלי האזרחי עוסק ב"אבהות טבעית", להבדיל מ"אבהות חוקית". לצורכי החוקים השונים בהם רלוונטית קביעת האבהות, קביעה זו היא עובדתית – ביולוגית גרידא. כך לדוגמא, אין אב יכול להיפטר מתשלום מזונות לבנו בטענה שאינו אביו החוקי, והוא הדין לגבי ירושה ואפוטרופסות. זאת ועוד, העובדה שילד נולד כתוצאה מטיפולי הפריה ולא כדרך הטבע, אין בה כשלעצמה כדי לשלול את האבהות.
במילים אחרות - אם ייקבע שהקטינה נולדה מזרעו של הנתבע, אזי בכל הנוגע לקביעת הסטאטוס במסגרת תביעת האבהות לא תהיה כל משמעות במשפט האזרחי לשאלה ההלכתית האם הינה יהודיה אם לאו.
בדיקת אבהות במסגרת עיקרון טובת הילד
בית המשפט ציין שעל פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, זכאי אדם לדעת מי הוא אביו מולידו. זכותו זו של אדם נגזרת מכבודו, וממשפט הטבע. אמנם, החברה בחרה שלא להתייחס לתורם זרע אנונימי כאל אב, בכדי לעודד תורמים פוטנציאלים, אך במקרה דנן לא מדובר בתורם אנונימי.
משיקולי טובת הילד, וזכות היסוד של הילד לדעת מוצאו, ראוי לצמצם מקרים אלה ולא להרחיבם. דהיינו - יש לאבחן בין מקרה של תורם אנונימי לבין מקרה בו תורם ידוע מסר זרע במישרין לאישה ספציפית למטרת הריון. אי לכך, בית המשפט קבע כי יש לבצע את בדיקת סיווג הרקמות, על מנת לאשר או להפריך את אבהותו של הנתבע.
